הליכה ספורטיבית
מאת: יורם אהרוני
למידע נוסף
תקציר מאמר שהתפרסם ב-PLoS One
שיטת המחקר
המחקר העריך כושר גופני, כמה מרכיבי בריאות ואיכות חיים בקרב 1,333 מתבגרים בדנמרק (50% בנות). נבחנו הבדלים בין מתבגרים שעסקו בפעילויות ספורט מאורגנות לבין כאלו שלא עסקו בפעילויות ספורט מאורגנות, וכן בין משתתפים בקטגוריות ספורט שונות.
המבדקים נערכו בשנת 2022 ב-15 בתי ספר באזורים שונים של דנמרק. נבדקו תלמידים ב-7 כתות ו', 22 כתות ז', 25 כתות ח', ו-17 כתות ט'.
התלמידים נשאלו לגבי עיסוק בספורט ובהתאם לתשובות שלהם סווגו לקטגוריות הבאות:
לא עוסקים בפעילות ספורט מאורגנת (NOS) – לקטגוריה זו סווגו כאלה שלא עוסקים כלל בפעילות גופנית או בספורט אחרי שעות בית הספר וגם כאלה שהשיבו כי הם פעילים בתנועות נוער וכאלה המבצעים פעילות גופנית שלא במסגרת מאורגנת.
עוסקים בפעילות ספורט מאורגנת (OSP). לגבי אלה בוצעה חלוקת משנה ל-4 תת-קבוצות: א) כדורגל, ב) ענפי ספורט קבוצתיים אחרים (כדוריד, כדורסל, כדורעף וענפי ספורט קבוצתיים אחרים), ג) ענפי ספורט אישיים (התעמלות, בדמינטון, טניס, רכיבה על סוסים, ריקוד, שחייה, פעילויות מאורגנות בחדרי כושר, אומנויות לחימה וענפי ספורט אישיים אחרים), ד) עוסקים ביותר מענף ספורט אחד.
המבדקים
גובה
משקל
הרכב גוף (אחוז שומן, מסת שריר)
לחץ דם
דופק במנוחה
מבחן שווי משקל סטטי – מבחן החסידה. הנבדקים עמדו על רגל שמאל כשכף רגלם הימנית מונחת לצד ברך שמאל. הידיים על המותניים. בתחילת המבחן עלו הנבחנים ועמדו על אצבעות רגל שמאל ונמדד הזמן שהצליחו להישאר במצב.
קפיצה לרוחק מהמקום עם הידיים על המותניים.
מבחן סבולת אירובית - Yo-Yo intermittent recovery level 1 children’s test
הנבדקים רצו הלוך וחזור מרחק של 16 מטר בהתאם לקצב שהוכתב להם מאותו קוליים. אחרי כל 2X16 מטר הייתה הפסקה של 10 שניות. קצב הריצה הוגבר כל דקה בערך ונמדד המרחק שעברו הנבחנים עד שלא היו יכולים לעמוד בקצב.
שאלון איכות חיים - KIDSCREEN-27. בשאלון יש 5 שאלות המתייחסות לאיכות חיים גופנית (PHY), 7 שאלות המתייחסות לאיכות חיים פסיכולוגית (PWB), 7 שאלות המתייחסות ליחסים עם ההורים ואוטונומיה (PAR), 4 שאלות המתייחסות לתמיכה חברתית ועמיתים (SOC) ו-4 שאלות המתייחסות לאווירה בבית הספר (SCH).
בסך הכל נבדקו 667 בנות ו-666 בנים. הגיל הממוצע של הבנות היה 13.7 וגובהן הממוצע 1.63 מ'. הגיל הממוצע של הבנים היה 13.5 וגובהם הממוצע 1.69 מ'.
תוצאות
טבלה מספר 1 מביאה את הערכים הממוצעים של הבנות והבנים
| בנות | בנים | |
|---|---|---|
| לחץ דם (מ"מ כספית) | 102/63 | 105/61 |
| דופק במנוחה | 71 | 70 |
| מבחן יו-יו (מטר) | 528 | 886 |
| קפיצה לרוחק מהמקום (מטר) | 1.2 | 1.41 |
| מבחן חסידה (שניות) | 6.6 | 8.8 |
| משקל (ק"ג) | 58.9 | 57 |
| BMI (ק"ג/מ"ר) | 21.2 | 20.4 |
| מסת שרירים (ק"ג) | 23.7 | 25.6 |
| אחוז מסת שרירים ממשקל הגוף | 40.7 | 45.3 |
| אחוז שומן | 25.3 | 17.7 |
| עיסוק בספורט בשנה הקודמת (%) | 68.1 | 69.1 |
| עיסוק בספורט בשנה הנוכחית (%) | 58.2 | 68.6 |
| Physical well-being | 45 | 51.3 |
| Psychological well-being | 43.3 | 49.5 |
| Parent relations and autonomy | 48.3 | 52.5 |
| Social support and peers | 48.4 | 50.6 |
| School environment | 47 | 49.1 |
אחד הממצאים החשובים העולים מטבלה מספר 1 הוא הירידה בעיסוק בספורט אצל הבנות לעומת השנה הקודמת (68.1% לעומת 58.2%).
טבלה מספר 2 מראה את הממוצעים של הבנות והבנים העוסקים בספורט מאורגן (OSP) לעומת כאלה שאינם עוסקים באופן מאורגן בספורט (NOS).
| בנות NOS | בנות OSP | בנים NOS | בנים OSP | |
|---|---|---|---|---|
| לחץ דם (מ"מ כספית) | 101/64 | 101/62 | 106/63 | 106/60 |
| דופק במנוחה | 75 | 70 | 72 | 68 |
| מבחן יו-יו (מטר) | 387 | 598 | 629 | 1024 |
| קפיצה לרוחק מהמקום (מטר) | 1.13 | 1.22 | 1.38 | 1.46 |
| מבחן חסידה (שניות) | 6.2 | 7.2 | 6.9 | 9.3 |
| משקל (ק"ג) | 57.4 | 55.5 | 60.9 | 59.1 |
| BMI (ק"ג/מ"ר) | 21.4 | 20.7 | 21 | 20.4 |
| מסת שרירים (ק"ג) | 22 | 22.4 | 26.7 | 27.2 |
| אחוז מסת שרירים | 39 | 41 | 44.7 | 46.4 |
| אחוז שומן | 27.7 | 24.6 | 19.2 | 16.1 |
| Physical well-being | 42.2 | 47.5 | 48.2 | 53 |
| Psychological well-being | 42.2 | 44.3 | 48.3 | 50.2 |
| Parent relations and autonomy | 46.9 | 49.5 | 51.3 | 53.3 |
| Social support and peers | 47.9 | 48.8 | 50 | 51 |
| School environment | 45.8 | 48 | 47.6 | 50 |
טבלה מספר 3 מביאה את הממוצעים בתת-הקטגוריות של העיסוק בספורט המאורגן אצל הבנות. מספר הכדורגלניות במבחנים השונים נע בין 48 ל-53, מספר העוסקות בענפים קבוצתיים אחרים: 58-48, מספר העוסקות בענפים אישיים: 165-124 ומספר העוסקות ביותר מענף אחד: 46-37.
| כדורגל | ספורט קבוצתי אחר | ספורט אישי | עיסוק ביותר מענף ספורט אחד | |
|---|---|---|---|---|
| לחץ דם (מ"מ כספית) | 100/62 | 101/61 | 101/66 | 100/66 |
| דופק במנוחה | 70 | 69 | 70 | 69 |
| מבחן יו-יו (מטר) | 581 | 683 | 514 | 752 |
| קפיצה לרוחק מהמקום (מטר) | 1.21 | 1.23 | 1.22 | 1.24 |
| מבחן חסידה (שניות) | 6.3 | 8 | 7.1 | 7 |
| משקל (ק"ג) | 57 | 56.7 | 55.3 | 54.2 |
| BMI (ק"ג/מ"ר) | 21.2 | 21 | 20.5 | 20.1 |
| מסת שרירים (ק"ג) | 22.8 | 23.3 | 22.3 | 22.8 |
| אחוז מסת שרירים | 40.5 | 41.5 | 40.9 | 42.3 |
| אחוז שומן | 25.6 | 24.3 | 24.6 | 22.3 |
| Physical well-being | 48.6 | 49.4 | 44.9 | 52.2 |
| Psychological well-being | 46.5 | 45.5 | 42.2 | 46.6 |
| Parent relations and autonomy | 51.6 | 50.4 | 47.6 | 52.2 |
| Social support and peers | 51.8 | 51.3 | 46.5 | 49.3 |
| School environment | 46.9 | 49.6 | 46.8 | 52.1 |
טבלה מספר 4 מביאה את הממוצעים בתת-הקטגוריות של העיסוק בספורט המאורגן אצל הבנים. מספר הכדורגלנים במבחנים השונים נע בין 94 ל-136, מספר העוסקים בענפים קבוצתיים אחרים: 45-34, מספר העוסקים בענפים אישיים: 148-100 ומספר העוסקים ביותר מענף אחד: 78-37.
| כדורגל | ספורט קבוצתי אחר | ספורט אישי | עיסוק ביותר מענף ספורט אחד | |
|---|---|---|---|---|
| לחץ דם (מ"מ כספית) | 105/61 | 108/62 | 106/61 | 104/59 |
| דופק במנוחה | 67 | 72 | 70 | 66 |
| מבחן יו-יו (מטר) | 1289 | 873 | 843 | 1128 |
| קפיצה לרוחק מהמקום (מטר) | 1.47 | 1.44 | 1.45 | 1.47 |
| מבחן חסידה (שניות) | 8.3 | 8.9 | 10.4 | 8.6 |
| משקל (ק"ג) | 56.9 | 60 | 59.8 | 61.5 |
| BMI (ק"ג/מ"ר) | 19.6 | 20.6 | 20.6 | 21.2 |
| מסת שרירים (ק"ג) | 26.9 | 27.3 | 27.2 | 28.1 |
| אחוז מסת שרירים | 47.4 | 45.9 | 45.9 | 46.1 |
| אחוז שומן | 14.1 | 16.8 | 17.1 | 16.8 |
| Physical well-being | 54.5 | 52.9 | 51.1 | 53.2 |
| Psychological well-being | 51.4 | 50.4 | 49.6 | 47.8 |
| Parent relations and autonomy | 54.1 | 53 | 52.5 | 52.7 |
| Social support and peers | 52.4 | 49.7 | 50.8 | 48.4 |
| School environment | 50.1 | 50.5 | 50.8 | 46.9 |
ממצאים עיקריים
בנות ובנים בגיל 15-12 העוסקים באימוני ספורט מאורגנים מגיעים להישגים טובים יותר במבחני כושר גופני ובמדדי איכות חיים. כמו כן אחוזי השומן של העוסקים בספורט מאורגן נמצאו נמוכים יותר וגם אחוז מסת השרירים שלהם היה גבוה יותר.
נמצאה ירידה גדולה בעיסוק בספורט מאורגן אצל הבנות, יחסית לשנה הקודמת.
בנות שעסקו ביותר מענף ספורט אחד או בענף ספורט קבוצתי שאינו כדורגל הגיעו להישגים טובים יותר במבחן יו-יו מאשר הבנות שעסקו בענפי ספורט אישיים או בכדורגל.
בנים שעסקו בכדורגל הגיעו להישגים טובים יותר במבחן יו-יו מאשר בנים שעסקו בעפי ספורט קבוצתיים אחרים או בענפי ספורט אישיים.
בהשוואה לענפי ספורט אישיים, עיסוק בענפי ספורט קבוצתיים נמצא קשור לציונים גבוהים יותר באיכות החיים אצל הבנות, אך לא אצל הבנים.
מקור:
Meiner CB, Eckert C, Aggestrup CS, Pfeffer K, Tarantino G, Prisak C, et al. (2025) Superior health-related physical fitness and well-being in 12–15-year-old Danish adolescents who are active in organized leisuretime sports – a cross-sectional study. PLoS One 20(9): e0330950. https://doi.org/10.1371/ journal.pone.0330950
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן