הליכה ספורטיבית
מאת: יורם אהרוני
למידע נוסף
תקציר מאמר שהופיע ב-International Journal of Sports Physiology and Performance
הערה: המאמר המקורי התייחס רק לתקופה שבין 1924 ל-2021. הנתונים לגבי המשחקים האולימפיים פריז 2024 הוספו על ידי עורך התקציר.
שיטת המחקר
המחברים אספו מידע על חלוקת הזמנים ומיקומי המנצחים במקטעים השונים בריצות הגמר ל-1500 מ' לגברים החל ממשחקי פריס 1924 ועד משחקי טוקיו 2020 (שהתקיימו בשנת 2021). איסוף המידע היה ממקורות רבים שכללו בין היתר דו"חות של המשחקים, ספרים סטטיסטיים, צילומי המרוצים ואתרי אינטרנט.
תוצאות
טבלה מספר 1 מביאה מידע על המנצחים (ש.א.= שיא אולימפי; ש.ע.= שיא עולם).
| משחקים | תאריך ריצת הגמר | המנצח והמדינה אותה ייצג | גיל המנצח (שנים) | זמן המנצח (דקות ושניות) |
|---|---|---|---|---|
| פריס 1928 | 10.7 | Nurmi (FIN) | 27.1 | 3.53.6 ש.א. |
| אמסטרדם 1928 | 2.8 | Larva (FIN) | 21.9 | 3:53.2 ש.א. |
| לוס אנג'לס 1932 | 4.8 | Beccali (ITA) | 24.7 | 3:51.2 ש.א. |
| ברלין 1936 | 6.8 | Lovelock (NZL) | 26.6 | 3:47.8 ש.ע. |
| לונדון 1948 | 6.8 | Eriksson (SWE) | 28.5 | 03:49.8 |
| הלסינקי 1952 | 26.7 | Barthel (LUX) | 25.3 | 3:45.2 ש.א. |
| מלבורן 1956 | 1.12 | Delany (IRL) | 21.7 | 3:41.2 ש.א. |
| רומא 1960 | 6.9 | Elliott (AUS) | 22.5 | 3:35.6 ש.ע. |
| טוקיו 1964 | 21.1 | Snell (NZL) | 25.8 | 03:38.1 |
| מקסיקו סיטי 1968 | 20.1 | Keino (KEN) | 28.8 | 3:34.91 ש.א. |
| מינכן 1972 | 10.9 | Vasala (FIN) | 24.4 | 03:36.3 |
| מונטריאול 1976 | 31.7 | Walker (NZL) | 24.6 | 03:39.2 |
| מוסקבה 1980 | 1.8 | Coe (GBR) | 23.8 | 03:38.4 |
| לוס אנג'לס 1984 | 11.8 | Coe (GBR) | 27.9 | 3:32.53 ש.א. |
| סיאול 1988 | 1.1 | Rono (KEN) | 21.2 | 03:36.0 |
| ברצלונה 1992 | 8.8 | Cacho (ESP) | 23.5 | 03:40.1 |
| אטלנטה 1996 | 3.8 | Morceli (ALG) | 26.4 | 03:35.8 |
| סידני 2000 | 29.9 | Ngeny (KEN) | 21.9 | 3:32.07 ש.א. |
| אתונה 2004 | 24.8 | El Guerrouj (MAR) | 29.9 | 03:34.2 |
| בייג'ינג 2008 | 19.8 | Kiprop (KEN)* | 19.1 | 03:33.1 |
| לונדון 2012 | 8.8 | Makhloufi (ALG) | 24.3 | 03:34.1 |
| ריו 2016 | 20.8 | Centrowitz (USA) | 26.8 | 03:50.0 |
| טוקיו 2020 | 7.8.2021 | Ingebrigtsen (NOR) | 20.9 | 3:28.32 ש.א. |
| פריז 2024 | 6.8 | Hocker (USA) | 23.2 | 3:27.65 ש.א. |
*ב-2008 סיים אשבל קיפרופ מקניה במקום השני אך הוא מוכר כיום כמנצח לאחר שהרץ שסיים ראשון נפסל בשל עבירת סימום.
בין השנים 1968-1924 ב-8 מתוך 10 גמרים נקבעו שיאים אולימפיים, בשניים מהמקרים זה היה גם שיא עולם. ב-14 מרוצי הגמר בשנים 2024-1972 נקבעו ארבעה שיאים אולימפיים נוספים (1984, 2000, 2020, 2024) ולא נקבעו שיאי עולם נוספים.
טבלה מספר 2 מביאה נתונים נוספים על הריצות של המנצחים האולימפיים. פרופילי הקצב הוגדרו כך:
חיובי – הקצה הולך ודועך בכל הקפה של המסלול
שלילי -הקצב עולה בכל הקפה
צורת J – ההקפה השנייה היא האיטית ביותר
צורת J הפוך – ההקפה השלישית היא האיטית ביותר
קצב קבוע – אחוז סטיית התקן מהממוצע של המהירות להקפה (CV%) הוא קטן מ-3%.
| רץ ושנה | אחוז ההישג מהשיא האישי | אחוז ההישג משיא העולם | CV% | פרופיל הקצב |
|---|---|---|---|---|
| Nurmi 1924 | 100.4 | 100.4 | 7 | חיובי |
| Larva 1928 | 100.3 | 101 | 5.3 | J הפוך |
| Beccali 1932 | 99.6 | 100.9 | 7.2 | J הפוך |
| Lovelock 1936 | 99.3* | 99.6 | 5.2 | J |
| Eriksson 1948 | 102.4 | 103.1 | 3.5 | J |
| Barthel 1952 | 100.5 | 101 | 5.3 | J |
| Delany 1956 | 99.9 | 100.3 | 7.5 | J |
| Elliott 1960 | 99.8 | 99.8 | 3.7 | J |
| Snell 1964 | 100.2 | 101.2 | 8.1 | J |
| Keino 1968 | 96.8 | 100.8 | 2.7 | קבוע |
| Vasala 1972 | 99.8 | 101.5 | 7.2 | שלילי |
| Walker 1976 | 103.2 | 103.3 | 10 | שלילי |
| Coe 1980 | 103 | 103 | 9.5 | J |
| Coe 1984 | 100.3 | 100.8 | 5.3 | שלילי |
| Rono 1988 | 100.2 | 103.1 | 6.7 | שלילי |
| Cacho 1992 | 103.8 | 105.1 | 12.3 | J |
| Morceli 1996 | 104.1 | 104.1 | 7.5 | שלילי** |
| Ngeny 2000 | 101.6 | 102.9 | 5.3 | J |
| El Guerrouj 2004 | 104 | 104 | 8.6 | שלילי |
| Kiprop 2008 | 100.7 | 103.5 | 6.1 | J |
| Makhloufi 2012 | 101.6 | 103.9 | 6.2 | J |
| Centrowitz 2016 | 109.3 | 111.7 | 15.3 | J |
| Ingebrigtsen 2020 | 99.8 | 101.1 | 1.4 | קבוע |
| Hocker 2024 | 98.6 | 100.8 | 2.5 | קבוע |
*החוקרים לא מצאו את השיא האישי של לאבלוק לפני משחקי 1936 ולכן עשו הערכה של האחוז מהשיא האישי לפי שיאו האישי בריצת מייל.
** המהירות ב-300 המטרים האחרונים הייתה איטית מהמהירות בהקפה השלישית. זה היה הגמר היחידי בו המהירות בהקפה השלישית הייתה הגדולה ביותר.
דיון בממצאים
אם האחוזים הם מתחת ל-100% פירושו של דבר הוא שהאתלט קבע בגמר שיא אישי, וכפי שניתן לראות זה קרה ב-8 גמרים (מתוך 24 בתקופה). שני שיאי עולם נקבעו בתקופה (לאבלוק ב-1936 ואליוט ב-1960).
רק אתלט אחד הגן על תוארו – סבסטיאן קו. שבעה היו שיאני עולם ב-1500 מ' (נורמי, בקאלי, לאבלוק, אליוט, קו, מורסלי, אל גרוז'). מנצחים נוספים קבעו שיאי עולם במרחקים אחרים: סנל (800 מ' ומייל), קיינו (5000 מ'), ווקר (מייל), ניין (1000 מ'), אינגבריגטסן (2000 ו-3000 מ').
בהיעדר מכתיבי קצב, פרופיל הקצב השכיח ביותר הוא פרופיל J בו חלה האטה בהקפה השנייה (יחסית לראשונה) והגברת הקצב במהלך ההקפה השלישית ועוד יותר ב-300 המטרים הראשונים. על רקע זה בולט החריג של הגמר בטוקיו 2021 בו הצליח המנצח להגביר במעט את הקצב בכל הקפה: 56.2, 55.8, 55.5, ו-40.8 ב-300 מטרים האחרונים (קצב ממוצע של 54.4 מ' ל-400 מ'). למנצח, יקוב אינגבריגטסן היה מעין "מושך" (לא מתוכנן!), הרץ שסיים במקום השני, טימוטי צ'ריוט מקניה, שהוביל בריצה בקצב מהיר מאד (שישה מהשמונה הראשונים קבעו שיאים אישיים בריצה!). גם במקרה הראשון בו הפרופיל היה "קבוע" הסתייע המנצח ברץ מושך (קיינו ב-1968), אך במקרה הזה המשיכה הייתה מתוכננת, הרץ הצעיר בן ג'יפצ'ו "הקריב את עצמו" למען חברו. ג'יפצ'ו פתח על 56.0 (קיינו – 56.6 ש') ואחרי 800 מ' הוביל קיינו ב-1:55.3 (58.7 להקפה השנייה) ול-1200 הוא הגיע ב-2:53.4 ( 58.1 להקפה השלישית). את 300 המטרים האחרונים עבר קיינו ב-41.5 שניות (קצב 55.3 ל-400 מ').
הדוגמה הקיצונית ביותר של פרופיל J הייתה בריו 2016 שם זמני ההקפות של המנצח היו: 66.83, 69.76, 55.41 ו-38.00 ל-300 מ' אחרונים (קצב ממוצע 50.67 ל-400 מ').
רק בשני מקרים, המנצחים היו בראש בכל 3 ההקפות הראשונות (נורמי ב-1924 וסנטרוביץ' ב-2016) אבל כמעט בכל המקרים הם היו בין שלושת הראשונים בתום ההקפה השלישית. נראה שבריצות גמר מעדיפים המנצחים לתת לאחרים להוביל אבל משתדלים להיות קרוב אליהם. ב-15 מתוך 24 ריצות גמר, המנצח לא היה במקום הראשון בתום ההקפה השלישית (ב-12 מקרים המנצח לא הוביל בתום הקפה כלשהי). מכאן עולה המחשבה שרוב המנצחים נקטו בטקטיקה שאפשר לתאר אותה כך: "נהיה קרוב למוביל ונהיה מוכנים להגיב בהתאם להתפתחות המרוץ...". מחברי המאמר מנסחים זאת כך: " ...כדי לנצח בריצת הגמר האולימפית ל-1500 מ', האתלטים צריכים להיות מוכנים לשינויי קצב כתגובה למהלכים של יריביהם ולהיות מוכנים מראש לפרופילים שונים של ריצות..."
ריצת 1500 מ' באליפויות שונה מאד מריצת 1500 מ' שלא במסגרת אליפויות בהן בדרך כל יש רצים מושכים וידוע הקצב הצפוי. המשתתפים משתדלים לרוץ בהן בקצב המוכתב ולנסות "לשרוד" ככל יכולתם, ואם אפשר, להגביר לקראת הסיום.
טענה מעניינת שמעלים מחברי המאמר היא שכיום המנצחים הולכים ונעשים קרובים לטיפוס של "5000-1500" בעוד שבעבר היו יותר מנצחים מטיפוס "1500-800" , אם כי פאבו נורמי וקיפ קיינו וודאי שהתאימו יותר להגדרה של "5000-1500" ואילו המנצחים ב-2008 (קיפרופ) וב-2012 (מחלופי) מתאימים יותר לטיפוס "1500-800".
מקור:
Carl Foster, Brian Hanley, Renato Barroso, Daniel Boullosa, Arturo Casado, Thomas Haugen, Florentina J. Hettinga, Andrew M. Jones, Andrew Renfree, Philip Skiba, Alan St Clair Gibson, Christian Thiel, and Jos J. de Koning. Evolution of 1500-m Olympic Running Performance. International Journal of Sports Physiology and Performance, 2024, 19, 62-70 https://doi.org/10.1123/ijspp.2023-0289
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן