הליכה ספורטיבית
מאת: יורם אהרוני
למידע נוסף
בשנת 1896 נערכו בפעם הראשונה המשחקים האולימפיים של העת המודרנית. מארגני המשחקים שנערכו באתונה ביקשו לכלול בהם גם מקצועות שיסמלו את הקשר למשחקים האולימפיים העתיקים, אלה שנערכו באולימפיה שביוון משנת 776 לפני הספירה ועד לשנת 393 לספירה. בשניים מהמקצועות, זריקת דיסקוס וריצת מרתון לא נערכו תחרויות במחצית השנייה של המאה ה-19, תקופה בה החלה להתעצב מתכונת תחרויות האתלטיקה המוכרת לנו כיום. הדיסקוס נכלל במשחקים העתיקים במסגרת קרב-5 (פנטתלון), אך המרתון לא היה חלק ממשחקים אלה. הריצה הארוכה ביותר במשחקים העתקים נקראה דוליכוס והייתה למרחק של פחות מ-5 ק"מ. ריצת המרתון נערכת במשחקים המודרניים בעקבות האגדה על הרץ שהביא את בשורת הניצחון של האתונאים על הפרסים בקרב ליד מרתון בשנת 490 לפנה"ס. לפי האגדה התמוטט הרץ ומת, אחרי שהביא את בשורת הניצחון לאתונה.
מרחק ריצת המרתון היה כ-40 כק"מ והשתנה בין השנים 1920-1896 עד שב-1921 הוחלט בפדרציית האתלטיקה הבין לאומית כי המרחק בו התחרו במשחקי לונדון 1908 שהיה 42.195 ק"מ (26 מייל ו-385 יארד) יהפוך למרחק הקבוע. במהלך השנים הפכה ריצת המרתון לאחד מאירועי השיא במשחקים האולימפיים והיא סיפקה רגעים דרמטיים בלתי נשכחים. רבים מהרצים לא ידעו כיצד להתכונן לריצה כה ארוכה וחלק מהם נאלצו לפרוש ממנה במהלכה או שסיימו כאשר הם קרוב לאפיסת כוחות.
מחוץ למסגרת האולימפית החלו להיערך מרוצי מרתון בהיקף מצומצם יחסית עד לשנות השבעים של המאה ה-20. ממוצע מספר המשתתפים במרתון של בוסטון בשנים 1950 – 1959 עמד על 193 רצים (גברים בלבד, נשים לא הורשו להשתתף) ועלה בהדרגה בשנות ה-60 מ-197 ב-1960 ל-1342 ב-1969. נשים הורשו להשתתף במרוץ החל מ-1972 ומספר המסיימים ב-1979 עמד כבר על 3665 רצים, מהם 296 נשים. מרתון זה נערך מדי שנה החל משנת 1897 בחודש אפריל. בשנות השבעים והשמונים התרבה מאד מספר המרתונים בעולם ומספר המשתתפים המשיך לעלות. רוב המרתונים השנתיים נערכים בחודשים בהם יש סיכוי למזג אוויר נוח לריצה, בעיקר בחודשי האביב והסתיו. יש כיום מרוצי מרתון בהם משתתפים עשרות אלפים של רצים.
אליפות העולם הראשונה באתלטיקה נערכה בשנת 1983 בהלסינקי שבפינלנד ונכללו בה מרוצי מרתון לנשים ולגברים בנפרד. שנה לאחר מכן, במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984 התקיים בפעם הראשונה במסגרת האולימפית מרוץ מרתון לנשים.
טבלה מספר 1 מביאה את הישגי מנצח המרתון האולימפי החל משנת 1924 ואת הישגי השנה בעולם בשנים האולימפיות.
| שנה | מנצח אולימפי והישגו | הישג השנה | מקום הישג מנצח ברשימה השנתית של התוצאות | מקום מנצח המרתון האולימפי ברשימה השנתית של הרצים | החודש בו נקבע הישג השנה | החודש בו התקיים המרתון האולימפי |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1924 | אלבין סטנרוס 2:41:23 | שיזו קנגורי 2:36:10 | 3 | 3 | אפריל | יולי |
| 1928 | בוגרה אל קואפי 2:32:57 | 1 | 1 | אוגוסט | ||
| 1932 | חואן זבאלה 2:31:36 | טנג'י יהג'י 2:31:31 | 2 | 2 | אפריל | אוגוסט |
| 1936 | קי ג'ונג סון 2:29:20 | קי ג'ונג סון 2:28:32 | 2 | 1 | אפריל | אוגוסט |
| 1948 | דלפו קבררה 2:34:52 | מיקו היטנן 2:31:02 | 9 | 8 | יולי | אוגוסט |
| 1952 | אמיל זטופק 2:23:04 | ג'ים פיטרס 2:20:43 | 3 | 3 | יוני | יולי |
| 1956 | אלאן מאימון 2:25:00 | פאבו קוטילה 2:18:05 | 34 | 27 | אוגוסט | דצמבר |
| 1960 | אבבה ביקילה 2:15:17 | 1 | 1 | ספטמבר | ||
| 1964 | אבבה ביקילה 2:12:12 | 1 | 1 | אוקטובר | ||
| 1968 | מאמו וולדה 2:20:27 | ביל אדקוקס 2:10:48 | 109 | 68 | דצמבר | אוקטובר |
| 1972 | פרנק שורטר 2:12:20 | פרנק שורטר 2:10:30 | 3 | 1 | דצמבר | ספטמבר |
| 1976 | ולדמר צ'ירפינסקי 2:09:55 | 1 | 1 | יולי | ||
| 1980 | ולדמר צ'ירפינסקי 2:11:03 | חררד נייבור 2:09:01 | 19 | 9 | אפריל | אוגוסט |
| 1984 | קרלוס לופש 2:09:21 | סטיב ג'ונס 2:08:05 | 5 | 2 | אוקטובר | אוגוסט |
| 1988 | ג'לינדו בורדין 2:10:32 | בליינה דינסמו 2:06:50 | 25 | 14 | אפריל | אוקטובר |
| 1992 | הואנג יאנג ג'ו 2:13:23 | דיויד טסבה 2:08:07 | 122 | 5 | ספטמבר | אוגוסט |
| 1996 | ג'וסיה טוגואנה 2:12:36 | מרטין פיז 2:08:25 | 135 | 74 | מרס | אוגוסט |
| 2000 | גזהגנה אברה 2:10:11 | אנטוניו פינטו 2:06:36 | 64 | 41 | אפריל | אוקטובר |
| 2004 | סטפנו בלדיני 2:10:55 | אבנס רוטו 2:06:16 | 100 | 21 | אוקטובר | אוגוסט |
| 2008 | סמי ונג'ירו 2:06:32 | היילה גברסילאסי 2:03:59 | 12 | 3 | ספטמבר | אוגוסט |
| 2012 | סטפן קיפרוטיץ' 2:08:01 | ג'פרי מוטאי 2:04:15 | 95 | 73 | ספטמבר | אוגוסט |
| 2016 | אליוד קיפצ'וגה 2:08:44 | קנניסה בקלה 2:03:03 | 83 | 2 | ספטמבר | אוגוסט |
| 2021 | אליוד קיפצ'וגה 2:08:38 | בשיר אבדי 2:03:36 | 142 | 13 | אוקטובר | אוגוסט |
| 2024 | טמירט טולה 2:06:26 | סבסטיאן סווה 2:02:05 | 69 | 69 | דצמבר | אוגוסט |
"מקום מנצח המרתון האולימפי ברשימה השנתית של הרצים" מתייחס לדירוגו של מנצח המרתון האולימפי לפי הישגו הטוב ביותר בשנה האולימפית, לא בהכרח לפי הישגו במרתון האולימפי.
אפשר להסתכל כאן על שתי תקופות: א) עידן החובבות. הרצים עד סוף שנות השבעים היו חובבים. הם עבדו לפרנסתם או שהיו סטודנטים ונאסר עליהם לקבל פרסי כסף. במהלך שנות השמונים הוסרו בהדרגה המגבלות על פרסים והרצים יכלו להקדיש יותר זמן לאימונים. ב) העידן הפתוח – משנות התשעים ואילך אין כבר מגבלות על קבלת פרסים. בהדרגה רואים יותר ויותר רצים ילידי אפריקה מצטרפים לשורות רצי המרתון ויש בעולם מאות רצים המתפרנסים יפה ממרוצי הכבישים. בעידן החובבי רואים כי ההישג של המנצח במרתון האולימפי נמצא גבוה בדירוג השנתי וארבע פעמים (1928, 1960, 1964, 1976) הישגו של המנצח האולימפי הוא הישג השנה. חריגים בתקופה זו הם המרתון במלבורן 1956 שנערך ביום חם במיוחד בקיץ האוסטרלי וכמובן שגם המרתון במקסיקו סיטי 1968 שנערך באוויר הדליל בחמצן של העיר.
עידן החובבות התאפיין גם בכך שהידע הנדרש להכנה למרתון לא היה רחב. כך למשל הרץ המצטיין בעולם במחצית השנייה של שנות הארבעים, אלוף אירופה בשנת 1946, הפיני מיקו היטנן, קבע את הישג השנה ב-21 ביולי ולכן לא מפתיעה אותנו כיום העובדה שהוא פרש מהמרתון האולימפי של לונדון 1948 שנערך בתאריך 7 באוגוסט עקב כאבים ברגליו…
בעידן הפתוח רואים שהישגו של המנצח האולימפי כבר לא נמצא בין התוצאות הטובות בעונה. חריג בתקופה זו הוא הישגו של סמי ונג'ירו המנוח בבייג'ינג 2008 שקבע שם את שיא אולימפי - 2:06:32 (נשבר ב-2024) והיה ההישג ה-12 בטיבו בעונה. עם זאת ראוי לזכור כי לא היה זה הישגו הטוב ביותר של ונג'ירו באותה עונה שכן הוא קבע 2:05:24 כאשר סיים שני במרתון לונדון בחודש אפריל.
בטבלה מספר 2 מובאות תוצאות מנצחות המרתון האולימפי לנשים והישגי העונה בשנים האולימפיות.
| שנה | מנצחת אולימפית והישגה | הישג השנה | מקום הישג מנצחת ברשימה השנתית של התוצאות | מקום מנצחת המרתון האולימפי ברשימה השנתית של הרצות | החודש בו נקבע הישג השנה | החודש בו התקייים המרתון האולימפי |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1984 | ג'ואן בנויט 2:24:52 | אינגריד קריסטיאנסן 2:24:26 | 2 | 2 | מאי | אוגוסט |
| 1988 | רוזה מוטה 2:25:40 | ליסה אונדייקי 2:23:51 | 3 | 2 | ינואר | ספטמבר |
| 1992 | ולנטינה יגורובה 2:32:41 | אולגה מרקובה 2:23:43 | 70 | 20 | אפריל | אוגוסט |
| 1996 | פטומה רובה 2:26:05 | קתרין דורה 2:26:04 | 2 | 2 | ינואר | יולי |
| 2000 | נאוקו טקאהאשי 2:23:14 | קתרין נדרבה 2:21:33 | 6 | 2 | אוקטובר | ספטמבר |
| 2004 | מיזוקו נוגוצ'י 2:26:20 | יוקו שיבוי 2:19:41 | 22 | 17 | ספטמבר | אוגוסט |
| 2008 | קונסטנטינה דיצה 2:26:44 | אירינה מיקיטנקו 2:19:19 | 49 | 35 | ספטמבר | אוגוסט |
| 2012 | טיקי גלנה 2:23:07 | מרי קייטני 2:18:37 | 24 | 2 | אפריל (אוגוסט) | אוגוסט |
| 2016 | ג'מיימה סומגונג 2:24:04 | טירפי צגאי 2:19:41 | 27 | 11 | ינואר | |
| 2021 | פרס ג'יפצ'ירצ'יר 2:27:20 | ג'וסלין ג'פקוסגיי 2:17:43 | 123 | 24 | אוקטובר | אוגוסט |
| 2024 | סיפן חסן 2:22:55 | רות צ'פנגטיץ' 2:09:56 | 85 | 13 | אוקטובר | אוגוסט |
| . |
כאן רואים שעד שנת 2000 ועד בכלל הישגה של המנצחת במרתון האולימפי נמצא גבוה בדירוג השנתי. חריג כמובן הוא המרתון מברצלונה 1992 שכלל עלייה לקראת הסיום לאצטדיון ב"הר היהודים" (מונטג'ואיק) והתנהל בתנאי חום קשים. מ-2004 הישג המנצחת האולימפית כבר לא בין 20 ההישגים הטובים בעונה ומרוחק יותר מ-4 דקות ממנו.

טבלה מספר 3 מביאה את הישג המנצח במרתון באליפות העולם, מקום מנצח ברשימה השנתית של התוצאות ומקום מנצח ברשימה השנתית של הרצים (לאו דווקא בהישגו במרתון של אליפות העולם, בדרך כלל הישגו הטוב של המנצח נקבע בחודשי האביב).
| שנה | הישג מנצח באליפות העולם | הישג השנה | מקום הישג מנצח ברשימה השנתית של התוצאות | מקום מנצח ברשימה השנתית של הרצים | הישג השנה של המנצח באליפות העולם |
|---|---|---|---|---|---|
| הלסינקי 1983 | 2:10:03 | 2:08:37 | 22 | 1 | 2:08:37 |
| רומא 1987 | 2:11:48 | 2:08:18 | 33 | 30 | 2:11:48 |
| טוקיו 1991 | 2:14:57 | 2:08:53 | מעל 200 | 43 | 2:11:55 |
| שטוטגרט 1993 | 2:13:57 | 2:08:51 | 200 | 91 | 2:12:39 |
| ייטבורי 1995 | 2:11:41 | 2:07:02 | 73 | 6 | 2:08:57 |
| אתונה 1997 | 2:13:16 | 2:07:10 | 191 | 58 | 2:10:27 |
| סביליה 1999 | 2:13:36 | 2:05:42 | מעל 200 | 48 | 2:09:41 |
| אדמונטון 2001 | 2:12:42 | 2:06:50 | 199 | 25 | 2:09:25 |
| פריז 2003 | 2:08:31 | 2:04:55 | 39 | 35 | 2:08:31 |
| הלסינקי 2005 | 2:10:10 | 2:06:20 | 71 | 11 | 2:07:49 |
| אוסקה 2007 | 2:15:59 | 2:04:26 | 546 | 76 | 2:10:07 |
| ברלין 2009 | 2:06:54 | 2:04:27 | 25 | 3 | 2:05:04 |
| דייגו 2011 | 2:07:38 | 2:03:38 | 48 | 42 | 2:07:38 |
| מוסקבה 2013 | 2:09:51 | 2:03:23 | 174 | 54 | 2:08:05 |
| בייג'ינג 2015 | 2:12:28 | 2:04:00 | 356 | 46 | 2:07:47 |
| לונדון 2017 | 2:08:27 | 2:03:32 | 81 | 68 | 2:08:27 |
| דוחא 2019 | 2:10:40 | 2:01:41 | 270 | 270 | 2:10:40 |
| יוג'ין 2022 | 2:05:36 | 2:01:09 | 38 | 6 | 2:03:40 |
| בודפשט 2023 | 2:08:53 | 2:00:35 | 245 | 72 | 2:06:03 |
| טוקיו 2025 | 2:09:48 | 2:02:16 | 360 | 360 | 2:09:48 |
יש רק מקרה אחד בו המנצח באליפות השנה קבע גם את הישג השנה. מדובר ברץ האוסטרלי רוב דה קסטלה, מנצח המרתון באליפות הראשונה שנערכה בהלסינקי 1983. את הישגו הטוב בשנת 1983 קבע דה קסטלה במרתון רוטרדם שנערך בחודש אפריל 1983.

טבלה מספר 4 מביאה את הישג המנצחת במרתון באליפות העולם באתלטיקה, הישג השנה בעולם, מקום הישג המנצחת ברשימה השנתית של התוצאות ומקום מנצחת ברשימה השנתית של הרצות.
| שנה | הישג מנצחת באליפות העולם | הישג השנה | מקום הישג מנצחת ברשימה השנתית של התוצאות | מקום מנצחת ברשימה השנתית של הרצות | הישג השנה של המנצחת באליפות העולם |
|---|---|---|---|---|---|
| הלסינקי 1983 | 2:28:09 | 2:22:43 | 5 | 2 | 2:25:29 |
| רומא 1987 | 2:25:17 | 2:22:48 | 2 | 2 | 2:25:17 |
| טוקיו 1991 | 2:29:53 | 2:24:18 | 24 | 1 | 2:24:18 |
| שטוטגרט 1993 | 2:30:03 | 2:24:07 | 38 | 10 | 2:26:26 |
| ייטבורי 1995 | 2:25:39 (המרחק היה קצר ב-400 מטר) | 2:25:11 | שווה ערך לחמישי פחות או יותר | 11 | 2:27:53 |
| אתונה 1997 | 2:29:48 | 2:22:07 | 58 | 43 | 2:29:36 |
| סביליה 1999 | 2:26:59 | 2:20:43 | 25 | 20 | 2:26:59 |
| אדמונטון 2001 | 2:26:01 | 2:18:47 | 24 | 9 | 2:24:15 |
| פריז 2003 | 2:23:55 | 2:15:25 | 17 | 3 | 2:19:55 |
| הלסינקי 2005 | 2:20:57 | 2:17:42 | 3 | 1 | 2:17:42 |
| אוסקה 2007 | 2:30:37 | 2:20:38 | 84 | 75 | 2:29:08 |
| ברלין 2009 | 2:25:15 | 2:22:11 | 12 | 12 | 2:25:15 |
| דייגו 2011 | 2:28:43 | 2:19:19 | 124 | 3 | 2:20:46 |
| מוסקבה 2013 | 2:25:44 | 2:19:57 | 49 | 6 | 2:21:32 |
| בייג'ינג 2015 | 2:27:35 | 2:19:25 | 110 | 2 | 2:19:52 |
| לונדון 2017 | 2:27:11 | 2:17:01 | 96 | 77 | 2:27:11 |
| דוחא 2019 | 2:32:43 | 2:14:04 | 394 | 2 | 2:17:08 |
| יוג'ין 2022 | 2:18:11 | 2:14:18 | 16 | 16 | 2:18:11 |
| בודפשט 2023 | 2:24:23 | 2:11:53 | 104 | 104 | 2:24:23 |
| טוקיו 2025 | 2:24:43 | 2:14:00 | 122 | 2 | 2:14:43 |
מהשוואה בין הנשים והגברים שניצחו במרתון באליפויות העולם רואים שברוב המקרים המנצחת מדורגת גבוה יותר ברשימת הנשים מאשר המנצח ברשימת הגברים.
רק לדוגמה ניקח מקצוע ריצה אחר, הריצה ל-400 מטר, ונראה איפה מדורג המנצח בדירוג השנתי. הבחירה בריצת 400 מ' היא מאחר שבמקצוע זה אין "ריצות טקטיות" כמו שקורה לפעמים בריצות הבינוניות והארוכות והיא פחות מושפעת מעוצמת הרוח מאשר הריצות ל-100 מ' ו-200 מ'. הנתונים לגבי ריצת 400 מ' מופיעים בטבלאות מספר 5 ו-6.
טבלה מספר 5: הישג מנצח בריצת 400 מ' באליפות העולם באתלטיקה ומקום הישג המנצח ברשימה השנתית של התוצאות.
| שנה | הישג מנצח באליפות העולם | הישג השנה | מקום הישג מנצח ברשימה השנתית של התוצאות | הערות |
|---|---|---|---|---|
| הלסינקי 1983 | 45.05 | 44.5 | המנצח שני בדרוג השנתי | |
| רומא 1987 | 44.33 | 44.1 | 3 | |
| טוקיו 1991 | 44.57 | 44.17 | המנצח שני בדירוג השנתי | |
| שטוטגרט 1993 | 43.65 | 43.65 | 1 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| ייטבורי 1995 | 43.39 | 43.39 | 1 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| אתונה 1997 | 44.12 | 43.75 | המנצח ראשון בדירוג השנתי | |
| סביליה 1999 | 43.18 | 43.18 | 1 | שיא עולם |
| אדמונטון 2001 | 44.64 | 44.28 | 7 | |
| פריז 2003 | 44.77 | 44.33 | 14 | |
| הלסינקי 2005 | 43.93 | 43.93 | 1 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| אוסקה 2007 | 43.45 | 43.45 | 1 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| ברלין 2009 | 44.06 | 44.06 | 1 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| דייגו 2011 | 44.6 | 44.35 | 3 | הישג השנה במוקדמות האליפות |
| מוסקבה 2013 | 43.74 | 43.74 | 1 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| בייג'ינג 2015 | 43.48 | 43.48 | 1 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| לונדון 2017 | 43.98 | 43.62 | 8 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| דוחא 2019 | 43.48 | 43.45 | 2 | |
| יוג'ין 2022 | 44.29 | 43.56 | 7 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
| בודפשט 2023 | 44.22 | 43.74 | 7 | |
| טוקיו 2025 | 43.53 | 43.53 | 1 | המנצח ראשון בדירוג השנתי |
טבלה מספר 6: הישג מנצחת באליפות העולם בריצת 400 מטר באליפות העולם באתלטיקה ודירוג הישג המנצחת ברשימה השנתית של התוצאות.
| שנה | הישג מנצחת באליפות העולם | הישג השנה | מקום הישג מנצחת ברשימה השנתית של התוצאות | הערות |
|---|---|---|---|---|
| הלסינקי 1983 | 47.99 | 47.99 | 1 | שיא עולם |
| רומא 1987 | 49.38 | 49.38 | 1 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| טוקיו 1991 | 49.13 | 49.13 | 1 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| שטוטגרט 1993 | 49.82 | 49.81 | 2 | |
| ייטבורי 1995 | 49.28 | 49.28 | 1 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| אתונה 1997 | 49.77 | 49.39 | 1 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| סביליה 1999 | 49.67 | 49.62 | 2 | |
| אדמונטון 2001 | 49.86 | 49.59 | 3 | |
| פריז 2003 | 48.89 | 48.89 | 1 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| הלסינקי 2005 | 49.55 | 48.92 | 6 | |
| אוסקה 2007 | 49.61 | 49.27 | 6 | |
| ברלין 2009 | 49 | 48.83 | 3 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| דייגו 2011 | 49.56 | 49.56 | 1 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| מוסקבה 2013 | 49.41 | 49.33 | 2 | |
| בייג'ינג 2015 | 49.26 | 49.26 | 1 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| לונדון 2017 | 49.92 | 49.46 | 8 | |
| דוחא 2019 | 48.14 | 48.14 | 1 | המנצחת ראשונה בדירוג השנתי |
| יוג'ין 2022 | 49.11 | 48.99 | 2 | |
| בודפשט 2023 | 48.76 | 48.74 | 2 | |
| טוקיו 2025 | 47.78 | 47.78 | 1 | ההישג השני בכל הזמנים |
הישגי המנצחים באליפות העולם בריצת 400 מטר נמצאים גבוה מאד ברשימה השנתית של התוצאות מה שאומר שהמנצחים באליפות העולם הם כמעט תמיד האתלטים הבולטים במקצוע באותה השנה והם גם מגיעים להישגי השיא שלהם, או קרוב מאד אליהם בגמר אליפות העולם.
המרתון, שהיה אחד המקצועות שסימלו את המשחקים האולימפיים אינו מתאים יותר למשחקים אלה ובוודאי שאינו מתאים להיות מקצוע באליפות העולם. למעשה אין אפילו מרתון אחד בכל מחזור אולימפי בו משתתפים כל הרצים הטובים בעולם. גם המגבלה של לא יותר משלושה נציגים לאותה מדינה גורמת לכך, יותר מאשר בכל מקצוע אחר, כי הדירוג במרתון רחוק מאד מלייצג את הדירוג העולמי. ב-2016 היו בין 30 הגברים הראשונים בעולם במרתון 25 רצים מקניה. בין הנשים ב-2016 היו בין 30 הראשונות 15 רצות מאתיופיה ו-10 רצות מקניה. ב-2025 היו בין ה-30 הראשונים במרתון בגברים 11 רצים מקניה ו-10 מאתיופיה. בין 30 הנשים הראשונות ב-2025 היו 13 מקניה ו-14 מאתיופיה.
אפשר כמובן למצוא דרך לשמר את המרתון במסגרת האולימפית, למשל עריכתו כמקצוע מקדים בחודשי האביב או החורף בעיר המארחת את המשחקים. לקראת המשחקים האולימפיים שהיו אמורים להיערך בטוקיו ב-2020 (ונערכו לבסוף ב-2021 בשל מגפת הקורונה) הוחלט כי המרתון של המשחקים האולימפיים 2020, לא יתקיים בעיר המארחת, טוקיו, אלא בעיר סאפורו שביפן, שם היה צפוי מזג אוויר נוח יותר לריצה (בממוצע קר יותר ב-4 מעלות). בפועל היה שם מזג אוויר קשה מאד למרתון ודומה מאד לזה שהיה בטוקיו. מרתון הגברים הוזנק בשעה 7:00 בבוקר והטמפרטורה הייתה אז כבר 26 מעלות. מרתון הנשים יצא לדרך בשעה 6 בבוקר והטמפרטורה בזינוק הייתה 25 מעלות ו-29 מעלות כעבור 2:30 שעות. במשחקים האולימפיים שהתקיימו בפריז בשנת 2024 הושגו שיאים אולימפיים במרתון הן אצל הנשים והן אצל הגברים. הטמפרטורות אולי לא היו אידיאליות אבל הרבה יותר נוחות מאשר במרתון האולימפי ב-2021. אצל הגברים הטמפרטורה בזינוק הייתה 17.3 מעלות בזינוק והגיעה במהלך המירוץ עד 21.9 מעלות. למחרת, במרתון הנשים הטמפרטורה בזינוק הייתה 19.8 מעלות והגיעה עד 25.7 מעלות.
במרתוני האביב והסתיו בהם נקבעות התוצאות הטובות במרתון, לא פעם הטמפרטורה בזינוק היא מתחת ל-10 מעלות. שני שיאי העולם הנוכחיים נקבע במרתון שיקגו. שיא הגברים נקבע ב-28.10.2023 , מרוץ בו הטמפרטורה הייתה בין 8 ל-12 מעלות. שיא הנשים נקבע ב- 13.10.2024, מרוץ בו הטמפרטורה הייתה בין 15 ל-18 מעלות.
העברת המרתון האולימפי ב-2021 לסאפורו נראתה כצעד נכון (שלא עזר בסופו של דבר…) אבל אפשר להעז ולקחת צעד נוסף קדימה ולהעביר את המרתון האולימפי לחודשי האביב. זה יפגע אולי במרתון של לונדון (אחת לארבע שנים, לא נורא…) אבל יחזיר את המרתון למקום מרכזי במשחקים האולימפיים. את המרתון באליפות העולם צריך פשוט לבטל ולערוך במקומו אולי ריצה למרחק אחר כמו חצי מרתון.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן