הליכה ספורטיבית
מאת: יורם אהרוני
למידע נוסף
תקציר מחקר שנערך באיסלנד
שיטת המחקר
המחקר החל בשנת 2006. החוקרים פנו אל כל התלמידים בכיתות ב' (בני 7, ילידי 1999) בשישה בתי ספר בעיר הבירה ריקיאוויק והזמינו אותם להשתתף במחקר. מתוך 321 תלמידים, 269 הסכימו להשתתף. בדיקות הבסיס נערכו בסתיו 2006 והחוקרים חזרו עליהן כעבור שנתיים, בסתיו 2008, כאשר הנבדקים היו בני 9. הבדיקות נערכו בפעם השלישית בין אפריל ליוני 2015 (כאשר הנבדקים היו בני 15) ובפעם הרביעית בין פברואר לאפריל 2017, כאשר הנבדקים היו בני 17. מספר הנבדקים היה 190 ב-2006, 163 ב-2008, 239 ב-2015, ו-202 ב-2017 (לא כל אלה שהסכימו להיבדק נבדקו בפועל). הנתונים על מספר התלמידים שהוזמנו, השיבו בחיוב ונבדקו בפועל מופיעים בטבלה מספר 1.
| שנה | הוזמנו להיבדק | השיבו בחיוב | מספר בנות שנבדקו | מספר בנים שנבדקו |
|---|---|---|---|---|
| 2006 | 321 | 269 | 106 | 84 |
| 2008 | 321 | 256 | 95 | 68 |
| 2015 | 411 | 315 | 134 | 105 |
| 2017 | 420 | 236 | 119 | 83 |
מבדק הסבולת האירובית
הנבדקים דיוושו על אופניים ארגומטריים. דרגת הקושי עלתה אחרי כל 3 דקות והנבדקים המשיכו במבדק עד שלא היו יכולים לעמוד בעומס. ב-2006 וב-2008 ההספק הראשון והיה 20 ואט לנבדקים שמשקלם פחות מ-30 ק"ג ו-25 ואט לנבדקים שמשקלם מעל 30 ק"ג. כל 3 דקות הועלה ההספק ב-20 ואט לאלה שהתחילו ב-20 ואט וב-25 ואט לאלה שהתחילו ב-25 ואט. ב-2015 וב-2017 הבנים החלו ב-50 ואט וכל 3 דקות העומס הועלה ב-50 ואט. הבנות החלו ב-40 ואט וכל 3 דקות ההספק שלהן הועלה ב-40 ואט.
הדופק נבדק בכל מהלך המבדקים. הערכה סובייקטיבית של עוצמת המאמץ (RPE) בוצעה בסקלה של 6 עד 20. כדי להגדיר את המאמץ כמרבי היה המבחן צריך לעמוד לפחות בשניים מתוך שלושה תנאים: א. הגעה לדופק של לפחות 95% מהדופק המרבי החזוי לגילו של הנבדק; ב. רמות 19 או 20 ב-RPE; ג. הערכה סובייקטיבית של הבודק שהנבחן אכן הגיע למאמץ מרבי.
מתוצאות המבחן חושב ההספק המרבי וגם ההספק המרבי חלקי משקל הגוף ללא שומן. מאחר שלא כל הנבדקים עברו בדיקה ב-DXA ממנה אפשר לחשב את משקל הגוף ללא שומן, מספר הנבדקים שיש לגביהם נתונים על הספק מרבי הוא גדול ממספר הנבדקים שיש לגביהם גם נתונים של ההספק המרבי חלקי משקל הגוף ללא שומן. הנוסחה לחישוב ההספק המרבי לקחה בחשבון גם את הזמן בו הצליח הנבחן להתמיד בהספק הגדול ביותר שאליו הגיע (מתוך 3 הדקות של השלב).
תוצאות
טבלה מספר 2 מביאה את ממוצעי בדיקות ממדי הגוף.
| שנה ומין | גיל (שנים) | משקל (ק"ג) | גובה (מטר) | BMI (ק"ג/מ"ר) | מסת גוף ללא שומן (ק"ג) | מסת שומן (ק"ג) | אחוז שומן |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2006 בנות | 7.4 | 26.1 | 1.27 | 16.2 | 19.2 | 7.2 | 25.8 |
| 2008 בנות | 9.4 | 33.6 | 1.38 | 17.5 | 24.2 | 9.9 | 27.2 |
| 2015 בנות | 15.8 | 61.2 | 1.66 | 22.1 | 40 | 18.8 | 30.2 |
| 2017 בנות | 17.8 | 64.3 | 1.68 | 22.8 | 41.6 | 20.1 | 30.6 |
| 2006 בנים | 7.3 | 26.6 | 1.27 | 16.3 | 20.8 | 5.9 | 20.5 |
| 2008 בנים | 9.3 | 34 | 1.39 | 17.6 | 26.1 | 8.1 | 21.8 |
| 2015 בנים | 15.8 | 68.6 | 1.78 | 21.6 | 52.9 | 13.1 | 18.4 |
| 2017 בנים | 17.6 | 74.2 | 1.82 | 22.4 | 56.5 | 14.7 | 19 |
טבלה מספר 3 מביאה את ממוצעי תוצאות מבחני הכושר.
| שנה ומין | הספק מרבי (ואט) | הספק מרבי חלקי משקל הגוף ללא שומן (ואט/ק"ג) |
|---|---|---|
| 2006 בנות | 59.1 | 3.13 |
| 2008 בנות | 80 | 3.41 |
| 2015 בנות | 150.4 | 3.75 |
| 2017 בנות | 153.7 | 3.69 |
| 2006 בנים | 68.3 | 3.33 |
| 2008 בנים | 92.3 | 3.69 |
| 2015 בנים | 223.8 | 4.23 |
| 2017 בנים | 228.2 | 3.98 |
החוקרים עשו חישובי מתאם דרגות בין הערכים שהתקבלו לגבי הספק מרבי חלקי משקל הגוף ללא שומן. מקדמי המתאם מוצגים בטבלה מספר 4.
| 2008 | 2015 | 2017 | |
|---|---|---|---|
| 2006 בנות | 0.27 | 0.07 | 0.02 |
| 2006 בנים | 0.6 | 0.31 | 0.25 |
| 2008 בנות | 0.25 | 0.2 | |
| 2008 בנים | 0.28 | 0.28 | |
| 2015 בנות | 0.76 | ||
| 2015 בנים | 0.78 |
ממצאים עיקריים
• בבדיקות ב-2006 וב-2008 ממוצעי הבנים בהספק המרבי היו גבוהים משל הבנות אך הבדלים אלה לא היו מובהקים סטטיסטית.
• בבדיקות ב-2015 וב-2017 ממוצעי הבנים בהספק המרבי גדולים ממוצעי הבנות והבדלים אלה מובהקים סטטיסטית.
• ההבדל היחידי המובהק סטטיסטית בין ממוצעי הבנות והבנים בהספק המרבי חלקי משקל הגוף ללא שומן היה בבדיקה בשנת 2008.
• הן הבנות והן הבנים לא שיפרו למעשה את ממוצע ההספק המרבי בין 2015 ל-2017. מאחר שהתוספת למשקל הגוף ללא שומן אצל הבנים גדולה יותר, רואים אצל הבנים ירידה בהספק המרבי המחולק במשקל הגוף ללא שומן בין הבדיקות שנערכו ב-2015 לאלה שנערכו ב-2017.
• יציבות הדירוג (tracking) נמצאה נמוכה מאד מגיל 7 עד גיל 18, במיוחד אצל הבנות.
• יציבות הדירוג בין גיל 16 לגיל 18 (2015 לעומת 2017) היא גבוהה למדי.
• הפער הגדול בשנים בין המדידות שבוצעו ב-2008 לאלה שבוצעו ב-2015 לא מאפשר לקבוע באיזה גיל הפסיקו הבנות והבנים להתקדם בהישגים. במחקרים אחרים נמצא כי בנים שאינם עוסקים בספורט מפסיקים את ההתקדמות בגיל 16-15 בערך בעוד אצל הבנות נפסקת ההתקדמות כבר בגיל 13-12.
• לפי החישובים של החוקרים, כ-50% מהילדים שהייתה להם רמת סבולת נמוכה בגיל 7 או בגיל 9, נשארו ברמה נמוכה גם כאשר הגיעו לגיל 15 או 17. משמעות הדבר היא גם שכחצי מאלה שהיו בכושר נמוך שיפרו את כושרם, ו-20% אפילו הגיעו לרמת כושר גבוהה. לפיכך, בהחלט ניתן להתקדם בהישגים ברמת הסבולת האירובית אם מבצעים את הפעילות הגופנית הנדרשת לכך. גם ההפך הוא כמובן נכון, רמת סבולת גבוהה בנקודה מסוימת, לא מבטיחה רמה גבוהה בנקודת זמן מאוחרת יותר. הדבר מודגש בעיקר אצל הבנים ששיפרו את הישגיהם עד גיל 15 בערך, לא מעט בשל הגדילה וההתבגרות המינית שהשפיעה על עליית מסת השריר שלהם, אבל אחרי שנגמרת הגדילה, שמירה על רמת סבולת גבוהה מחייבת גם שמירה על רמה נאותה של פעילות גופנית. הממצא כי הייתה ירידה בממוצע ההספק המרבי חלקי משקל הגוף ללא שומן אצל הבנים בין גיל 15 לגיל 17, מרמז על כך שלפחות חלק מהם ירדו גם ברמת הפעילות הגופנית שלהם.
מקור:
Ingvarsdottir TH, Johannsson E, Rognvaldsdottir V, Stefansdottir RS, Arnardottir NY (2024) Longitudinal development and tracking of cardiorespiratory fitness from childhood to adolescence. PLoS ONE 19(3): e0299941. https:// doi.org/10.1371/journal.pone.0299941
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן