תקציר מחקר שנערך בקרואטיה

נבחרת קרואטיה בכדורגל במונדיאל 2018. מודריץ' ראשון מימין בשורה הראשונה, ראקיטיץ' שלישי מימין בשורה הראשונה, וידה רביעי מימין בשורה הראשונה, לוברן ראשון משמאל בשורה השנייה
נבחרת קרואטיה בכדורגל במונדיאל 2018. מודריץ' ראשון מימין בשורה הראשונה, ראקיטיץ' שלישי מימין בשורה הראשונה, וידה רביעי מימין בשורה הראשונה, לוברן ראשון משמאל בשורה השנייה




משחקי קרואטיה במונדיאל 2018


בטורניר הגביע העולמי בכדורגל של 2018 (מונדיאל 2018) הגיעה נבחרת קרואטיה עד משחק הגמר. הקרואטים העפילו לגמר אחרי שלושה משחקים רצופים עם הארכה בשלב "המפסיד יוצא":
ב-1 ביולי הם שיחקה קרואטיה בשמינית הגמר נגד דנמרק משחק שהסתיים בתוצאה 1-1 אחרי "120 דקות" (משחק כדורגל נמשך 90 דקות אך בסופה של כל מחצית וגם בסופו של כל חלק מהארכה הנמשכת 30 דקות מוסיף השופט כמה דקות למשחק). המשחק הוכרע בבעיטות עונשין מ-11 מטר (פנדלים) בתוצאה 2-3 לטובת קרואטיה.
ב-7 ביולי שיחקה קרואטיה נגד רוסיה, משחק שהסתיים בתוצאה 2-2 אחרי 120 דקות. קרואטיה ניצחה בפנדלים 3-4 ועלתה לחצי הגמר.
ב-11 ביולי ניצחה קרואטיה את אנגליה בתוצאה 1-2 אחרי 120 דקות והעפילה למשחק הגמר.
ב-15 ביולי נערך משחק הגמר בו גברה צרפת על קרואטיה בתוצאה 2-4 אחרי 90 דקות.
קודם לכן, בשלב הבתים המוקדמים, גברה קרואטיה על יריבותיה בכל שלושת משחקיה: ב-16 ביוני 0-2 על ניגריה, ב-21 ביוני 0-3 על ארגנטינה וב-26 ביוני 1-2 על איסלנד.
4 שחקני שדה בלבד שיחקו בכל ארבעת משחקיה של קרואטיה בשלב "המפסיד יוצא" והשלימו את כל "120 הדקות" בשלושת הניצחונות וגם את כל "90 הדקות" במשחק הגמר. הארבעה היו:
Domagoj VIDA – שחקן הגנה, גובהו 1.84, נולד ב-1989
Dejan LOVREN – שחקן הגנה, גובהו 1.88, נולד ב-1989
Ivan RAKITIC – שחקן קישור, גובהו 1.84, נולד ב-1988
Luka MODRIC – שחקן קישור, גובהו 1.72, נולד ב-1985
מחברי המאמר בדקו את ביצועי הריצה של ארבעת השחקנים בכל ארבעת המשחקים בשלב "המפסיד יוצא" וגם שוחחו עם אנשי הצוות המקצועי לגבי השיטות שננקטו בימים שבין המשחקים כדי להביא את השחקנים במצב גופני אופטימלי למשחק הבא.


תוצאות


בטבלה מובאים ממוצעי המרחקים שעברו השחקנים בארבעת המשחקים. מובאים המרחק הכולל שעברו השחקנים (בריצה ובהליכה), המרחקים שהם עברו בריצה במהירות 25-20 קמ"ש והמרחק בריצות במהירויות מעל 25 קמ"ש. כמו כן מופיע מספר המיאוצים (ספרינטים) ומובאים גם הנתונים לגבי 3 ההארכות. כל המרחקים הם במטרים.


שמינית גמררבע גמרחצי גמרגמר
מרחק ב-90 דקות 9192954096239052
מרחק בהארכה ואחוז ממרחק ב-90 דקות2761 (30.0%)3028 (31.7%)3350-
-34.80%
מרחק ריצה במהירויות 25-20 קמ"ש ב-90 דקות398403462434
מרחק ריצה במהירויות 25-20 קמ"ש בהארכה ואחוז ממרחק ב-90 דקות85 (21.4%)143 (35.5%)172 (37.2%)-
מרחק ריצה במהירויות מעל 25 קמ"ש ב-90 דקות131148178172
מרחק ריצה במהירויות מעל 25 קמ"ש בהארכה ואחוש ממרחק ב-90 דקות286166-
-21.40%-41.20%-37.10%
מספר מיאוצים ב-90 דקות24252827
מספר מיאוצים בהארכה ואחוז ממספר מיאוצים ב-90 דקות5810-
-20.80%-32.00%-35.70%

ממוצעי המרחק הכללי, המרחק במהירויות שבין 20 ל-25 קמ"ש וגם המרחק במהירויות מעל 25 קמ"ש ומספר המיאוצים עלו בהדרגה והגיעו לשיאם במשחק חצי הגמר. במשחק הגמר נרשמה ירידה בכל שלושת המרחקים. ממוצע המרחקים שעברו השחקנים בשלוש ההארכות גם כן עלה בהדרגה משמינית הגמר ועד לחצי הגמר.
מהראיונות שקיימו המחברים עם אנשי הצוות המקצועי של הנבחרת הקרואטית נמצא כי הם נקטו במגוון אמצעים בין המשחקים כדי שהשחקנים יוכלו להתאושש היטב ולהיות מוכנים למשחקים הבאים. האמצעים כללו בין היתר אימונים של התאוששות פעילה, עיסויים, אמבטיות חמות וקרות, התאמות תזונתיות ושימוש בתוספי מזון. האמצעים הותאמו לכל שחקן באופן אישי.
חשוב לציין שהמרחקים שעוברים השחקנים במשחק מושפעים לא רק ממצבם הגופני של השחקנים אלא גם מגורמים אחרים כמו משך המשחקים בפועל וההתפתחויות במשחקים. לדעת החוקרים, מצבם הגופני של 4 השחקנים בטורניר היה טוב והם התאוששו היטב ביניהם למרות שעברו משחקים של 120 דקות. עם זאת הירידה במרחקים במשחק הגמר יכולה אולי להעיד על עייפות מסוימת. כדאי לשים לב גם לכך שבין משחק שמינית הגמר למשחק רבע הגמר עברו שישה ימים בעוד שבהמשך המרווח בין המשחקים היה 4 ימים בלבד, דבר שהקשה כנראה על ההתאוששות מהמאמץ הגדול של משחקים הנמשכים "120 דקות". במשחק חצי הגמר הזמן רצו השחקנים בהארכה יותר משליש המרחק שהם רצו ב-"90 דקות" מה שרומז שלמרות המאמץ המצטבר לא נפגעו ביצועי הריצה שלהם.

מקור:


Kołodziejczyk M, Chmura P, Milanovic L et al. How did three consecutive matches with extra time affect physical performance? A case study of the 2018 football Men’s World Cup. Biol Sport. 2021;38(1):65-70.



יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן