הליכה ספורטיבית
מאת: יורם אהרוני
למידע נוסף
ב-21 ביולי 2023 קבעה פיית' קיפיגון מקניה שיא עולם חדש לנשים בריצת מייל (1609.344 מטר) – 4:07.64 דקות. היה זה שיאה העולמי השלישי של קיפיגון (נולדה ב-10 בינואר 1994) בעונת 2023. קודם לכן היא קבעה 3:49.11 ד' ב-1500 מ' ו-14:05.20 ב-5000 מ'.
השיא העולמי הקודם לנשים במייל עמד על 4:12.33 ד' ונקבע על ידי סיפאן חסן מהולנד ב-12 ביולי 2019. השיא שלפניו היה 4:12.56 ד' ונקבע על ידי סווטלנה מסטרקובה מרוסיה ב-1996. בשנת 2024 שיפרה קיפיגון את שיאה העולמי ב-1500 מ' ל-3:49.04 ד'. השיא ב-5000 מ' לנשים שופר ב-2023 ל-14:00.21 על ידי גודף צגאיי מאתיופיה וב-5 ק"מ על כביש קבעה ביאטריס צ'בט מאתיפיה ב-2024 זמן של 13:54 ד'.
ריצת המייל לגברים הייתה מאד פופולארית בעבר וכאשר בוטלו כל שיאי העולם במרחקים לא מטריים, החל משנת 1977, הוחלט בכל זאת להשאיר את שיא העולם במייל ברשימת המקצועות בהם ניתן לקבוע שיאי העולם, בשל חשיבותו היסטורית של מקצוע זה.
כמה שווה הישג ב-1500 מ' בריצת מייל?
חלוקת מרחק המייל ב-1500 נותנת ערך של 1.0729 אך יש להניח כי קיים "מקדם התעייפות" קטן בין שני המרחקים הקרובים מאחר שסביר מאד להניח כי אלה הקובעים שיאי עולם ב-1500 מ' רצים לקראת הסיום מהר ככל יכולתם והם לא יוכלו להתמיד באותה מהירות למשך 109.344 מטרים נוספים. אם נתעלם בכל זאת ממרכיב ההתעייפות, הישג של 3:26.00 ד' ב-1500 מ', שיא העולם לגברים של הישאם אל גרוז', היה שווה 3:41.02 ד' במייל, בעוד שיאו העולמי של אל גרוז' עומד על 3:43.13 ד'. באופן דומה אם נחשב לגבי קיפיגון נמצא כי 3:49.04 ב-1500 שווה 4:05.74 במייל. אצל אל גרוז' ההפרש בפועל בין שני השיאים עומד על 17.13 שניות ואצל קיפיגון ההפרש עומד על 18.60 שניות.
טבלה מספר 1 מביאה את השיאים האישיים במייל וב-1500 מטרים וההפרש ביניהם אצל הגברים גברים מצטיינים.
| רץ | מייל | 1500 | הפרש (שניות) |
|---|---|---|---|
| הישאם אל גרוז' | 03:43.1 | 03:26.0 | 17.13 |
| נח ניין | 03:43.4 | 03:28.1 | 15.28 |
| נור א-דין מורסלי | 03:44.4 | 03:27.4 | 17.02 |
| סטיב קראם | 03:46.3 | 03:29.7 | 16.65 |
| דניאל קומן | 03:46.4 | 03:29.5 | 16.92 |
| יקוב אינגבריגטסן | 03:43.7 | 03:26.7 | 17 |
| קול הוקר | 03:48.1 | 03:27.7 | 20.43 |
| ג'וש קר | 03:45.3 | 03:27.8 | 17.55 |
| ג'ק וייטמן | 03:47.8 | 03:29.2 | 18.6 |
| ונוסטה ניונגאבו | 03:46.7 | 03:29.2 | 17.52 |
| סעיד אוויטה | 03:46.8 | 03:29.5 | 17.3 |
| אלאן ווב | 03:46.9 | 03:30.5 | 16.37 |
| ברנרד לאגאט | 03:47.3 | 03:26.3 | 20.94 |
| איינלה סולימן | 03:47.3 | 03:29.6 | 17.74 |
| סבסטיאן קו | 03:47.3 | 03:29.8 | 17.56 |
| אוליבר הואר | 03:47.5 | 03:29.4 | 18.07 |
| לאבאן רוטיץ' | 03:47.7 | 03:29.9 | 17.74 |
| סטיב סקוט | 03:47.7 | 03:31.8 | 15.93 |
| חוסה לואיס גונסלס | 03:47.8 | 03:30.9 | 16.87 |
| ג'והן קיבוון | 03:47.9 | 03:30.2 | 17.7 |
| סילאס קיפלאגאט | 03:47.9 | 03:27.6 | 20.24 |
| ויליאם צ'ירצ'יר | 03:47.9 | 03:29.3 | 18.65 |
| דהאם באשיר | 03:48.0 | 03:31.0 | 16.93 |
| אשבל קיפרופ | 03:48.5 | 03:26.7 | 21.81 |
| טימוטי צ'ריוט | 03:49.6 | 03:28.3 | 21.36 |
| תאופיק מחלופי | 03:52.2 | 03:28.8 | 23.41 |
| עבדללאטי איגוידר | 03:49.1 | 03:28.8 | 20.3 |
| אליה מנאנגוי | 03:49.1 | 03:28.8 | 20.28 |
| מו פארח | 03:56.5 | 03:28.8 | 27.68 |
| רונלד קוומוי | 03:49.0 | 03:28.8 | 20.23 |
| פרמין קאצ'ו | 03:49.6 | 03:29.0 | 20.61 |
| מהדי באאלה | 3:52.51 (אולם) | 03:29.0 | 23.53 |
| יארד נוגוסה | 3:47.38 (אולם) | 03:29.0 | 18.33 |
| ג'וש קר | 3:48.87 (אולם) | 03:29.1 | 19.82 |
| אבל קיפסנג | 03:50.9 | 03:29.1 | 21.76 |
נראה כי אצל רוב הרצים ההפרש ה"סביר" נע בין 16.30 ל-17.80 שניות בערך. אלה שההפרש אצלם קטן מ-16 שניות כמו למשל נח ניין וסטיב סקוט היו יכולים כנראה לקבוע תוצאה יותר טובה ב-1500 מ' בעוד אלה שאצלם ההפרש גבוה מ-18 שניות היו יכולים (או עדיין מסוגלים...) לקבוע תוצאה טובה יותר במייל. דוגמה לכך אפשר לראות אצל יקוב אינגבריגטסן. ביולי 2023 הוא קבע שיא אישי ב-1500 מ' – 3:27.14 ד'. באותו זמן שיאו האישי במייל היה 3:46.46 וההפרש עמד על 19.32. בחודש ספטמבר קבע אינגרביגטסן שיא אישי חדש במייל – 3:43.73 וההפרש "תוקן" ל-16.59 ש'. ב-2024 שיפר הרץ מנורבגיה את שיאו האישי ב-1500 מ' ל-3:26.73 וההפרש עלה ל-17.00 ש'.
ראוי להזכיר כאן גם שיאני עולם בעבר שהתחרו הרבה בשני המרחקים והישגיהם כבר לא נמצאים בין 20 הטובים בכל הזמנים: סטיב אובט – 3:48.40 ו-3:30.77 ד' (17.63 שניות הפרש), ג'והן ווקר – 3:49.08 ו-3:32.4 (16.68), פילברט באיי – 3:51.0 ו-3:32.2 (18.8), ג'ים ראיין – 3:51.1 ו-3:33.1 (18.0), מישל ז'אז'י - 3:53.6 ו-3:36.3 (17.3), פיטר סנל – 3:54.04 ו-3:37.6 (16.44) והרב אליוט – 3:54.5 ו-3:35.6 (18.9). אליוט (נולד ב-1938) קבע את שיאו העולמי במייל ב-1958 ואת שיאו ב-1500 ב-1960 ואז פרש מעיסוק באתלטיקה, בגיל 22. ספורטאי בן תקופתנו נראה שהיה ממשיך ומתחרה עד גיל מאוחר יותר וקרוב לוודאי שגם היה יכול לשפר את הישגיו.
13 האחרונים בטבלה, החל מאשבל קיפרופ, הם רצים שהשתתפו מעט יחסית בריצת מייל (השתתפו הרבה יותר בריצות 1500 מ') ולכן לא מפתיע שאצלם הפרש הזמנים בין השיאים האישיים הוא ללא יוצא מן הכלל מעל 18 שניות.
ההפרש לפי טבלאות הניקוד
שיאו האישי של אל גרוז' ב-1500 שווה בטבלת הגברים 1302 נקודות. מספר נקודות כזה מוענק בריצת מייל להישג של 3:42.40, הישג טוב ב-0.73 מהשיא העולמי הקיים. עורכי הטבלה מניחים כי ברמת השיא העולמי לגברים ההפרש אמור לעמוד על כ-16.35 שניות ולכן בין השיאים (ברמה הזו מוענקת נקודה על שיפור הישג של כ-6 עד 7 מאיות השנייה ולכן ההפרשים יכולים להיות גדולים או קטנים קצת יותר מערך זה). לשיא הישראלי לגברים ב-1500 מ' (3:40.64 ד' של יהונתן כרמין) מוענקות בטבלה 1098 נק' ומספר נקודות דומה מוענקות בטבלה להישג של 3:58.13 במייל. ברמה זו מניחים עורכי הטבלה כי ההפרש בין שני ההישגים אמור לעמוד על כ-17.5 שניות. עד היום לא ירד גבר ישראלי מ-4 דקות במייל.
בטבלת הנשים מוענקות ל-3:49.04 ד' 1295 נק' ואותו מספר נקודות מוענקות להישג של 4:06.59 ד' במייל. עורכי הטבלה מעריכים לפיכך שההפרש בין השיאים ל-1500 ומייל, ברמת שיאי העולם לנשים, אמור לעמוד על כ-17.5 שניות (ברמה הזו בטבלת הנשים מוענקת נקודת אחת לשיפור הישג של כ-12 מאיות השנייה).
השיא הישראלי לנשים במייל הוא 4:31.10 (אדווה כהן, 2025, הישג שנקבע באולם). הישג זה שווה בטבלת הניקוד לנשים 1111 נק'. מספר נקודות דומה מוענק בטבלה להישג של 4:12.05 ד' ב-1500 מ'. שיאה הישראלי של סלאמוויט טפרי ב-1500 מ' (4:11.37 ב-2019) שווה בטבלת הנשים 1116 נק' ומספר נקודות דומה מוענקות בטבלה להישג של 4:30.49 ד' במייל. ברמה זו של הישגים מעריכים עורכי הטבלה שההפרש בין שני ההישגים אמור לעמוד על כ-19 שניות.
מתי נקבעו שיאי עולם לגברים ברמה של שיאי העולם לנשים בריצות 1500 מ' ו-5 ק"מ?
הישג דומה ל-3:49.04 ד' ב-1500 מ' נקבע ב-1933 על ידי האיטלקי לואיג'י בקאלי שעבר את המרחק ב-3:49.0 ד'. הישג דומה ל-4:07.64 במייל נקבע גם כן ב-1933, על ידי הניוזילנדי ג'ק לאבלוק שעבר את המרחק ב-4:07.6 ד'. לאבלוק ניצח בגמר האולימפי בברלין 1936 בריצת 1500 מ' עם שיא עולם - 3:47.8 ד' בריצה שבה גם הזוכה במדליית הכסף, (גלן קנניגהאם מארה"ב, 3:48.4) קבע הישג טוב משיא העולם הקודם שעמד על 3:48.8 ד'.
הישג טוב מ- 13:54 ד' ב-5000 מ', נקבע בריצת 5000 מ' על מסלול על ידי גבר בשנת 1954 כאשר כריס צ'אטאווי מבריטניה קבע בלונדון זמן של 13:51.6 ד'. באותה שנה שופר שיא העולם לגברים ב-5000 מ' מספר פעמים ובתחילת אותה שנה עמד השיא על 13:58.2 ד', הישג שנקבע ב-1942.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן