פעם היה מקובל לחשוב על קריירה כעל מסלול כמעט ישר. בוחרים תחום לימודים, נכנסים למקצוע, צוברים ניסיון וממשיכים להתפתח באותו עולם במשך עשרות שנים.

היום המסלול הזה הרבה פחות מובן מאליו.

אנשים מחליפים תפקידים, ארגונים ולעיתים גם תחום מקצועי שלם. חלקם עושים זאת בעקבות שחיקה, אחרים בעקבות שינוי בסדרי העדיפויות, ויש מי שמגלים אחרי שנים שהעבודה שבה בחרו בגיל צעיר פשוט אינה העבודה שבה הם רוצים להישאר.

שינוי מקצועי באמצע החיים אינו בהכרח משבר. לפעמים הוא דווקא תוצאה של בהירות.

עם השנים משתנים גם הדברים שאנחנו מחפשים בעבודה

בגיל 22, עבודה יכולה להיבחר לפי שכר, אפשרויות קידום או ההמלצה של הסביבה.

כעבור עשור או שניים, השאלות עשויות להשתנות.

כמה משמעות יש לעבודה? האם יש בה קשר עם אנשים? האם היא מתאימה לאורח החיים הנוכחי? האם היא עדיין מעוררת עניין? האם יש תחושת התפתחות?

הדברים שאדם חיפש בתחילת הדרך אינם תמיד הדברים שחשובים לו בהמשך.

זו אחת הסיבות שקריירה שנייה נעשית נפוצה יותר.

החלפת מקצוע אינה מחיקה של ניסיון קודם

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שמעבר לתחום חדש פירושו להתחיל מאפס.

בפועל, אדם לוקח איתו הרבה מהקריירה הקודמת.

מנהל מביא ניסיון בהובלת אנשים ובקבלת החלטות. אשת שיווק מביאה יכולת תקשורת והבנה של קהלים. מהנדס מגיע עם חשיבה אנליטית ופתרון בעיות.

הידע הספציפי אולי משתנה, אך מיומנויות רבות עוברות בין מקצועות.

לעיתים דווקא אדם שמגיע לקריירה שנייה מביא לתפקיד החדש נקודת מבט רחבה יותר ממי שנכנס אליו ישר אחרי הלימודים.

שינוי טוב מתחיל בבדיקת המציאות

קל להתאהב בדימוי של מקצוע חדש.

הוראה, למשל, יכולה להישמע כמו מקצוע עם משמעות והשפעה. אבל משמעות אינה מבטלת את האתגרים.

מי שחושב על מעבר לתחום צריך להכיר גם את שגרת העבודה, את האחריות, את ההתמודדות עם קבוצות ואת הדרישות המקצועיות.

החלטה טובה אינה מבוססת רק על השאלה "האם אני אוהב את הרעיון?", אלא גם על "האם אני מבין איך המקצוע נראה ביום רגיל?"

לפעמים שיחה עם אנשים שעובדים בתחום או התנסות בהדרכה יכולה לתת תמונה טובה יותר מעשרות מאמרים.

הסבת אקדמאים להוראה - המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)
קריירה שנייה, הסבת אקדמאים להוראה, לוינסקי – וינגייט

מה אקדמאים מביאים איתם להוראה?

אקדמאי שעבד במשך שנים בתחום מסוים אינו מגיע למערכת החינוך כ"דף חלק".

מי שעבד במדעים מביא ידע עמוק בתחום. מי שמגיע מעולם הטכנולוגיה מכיר עבודה עם מערכות מורכבות. מי שעבד בתעשייה יודע כיצד ידע תאורטי פוגש מציאות.

האתגר הוא להפוך את הידע הזה לידע שניתן ללמד.

זו פעולה מקצועית בפני עצמה.

לדעת מתמטיקה אינו אותו הדבר כמו לדעת ללמד מתמטיקה. להכיר ספרות אינו מבטיח יכולת להוביל דיון בכיתה.

לכן הסבת אקדמאים להוראה מחברת בין הידע שכבר קיים לבין הכשרה פדגוגית ועבודה עם לומדים.

ניסיון חיים יכול להפוך ליתרון

אנשים שעושים שינוי מקצועי בגיל מאוחר יותר מביאים גם ניסיון שאינו מופיע בקורות החיים.

הם כבר התמודדו עם הצלחות וכישלונות, עבדו בצוותים, קיבלו ביקורת, ניהלו משימות ולמדו להתמודד עם חוסר ודאות.

הניסיון הזה יכול לסייע להם גם בלמידה מחדש.

לעיתים הם מגיעים ללימודים עם מוטיבציה ברורה מאוד. הם יודעים למה הם שם.

מצד שני, הם עשויים להתמודד עם אתגרים אחרים: עבודה במקביל, משפחה ופחות זמן פנוי.

לא חייבים להחליט ביום אחד

שינוי קריירה אינו חייב להיראות כמו קפיצה מצוק.

אפשר לבדוק אותו בהדרגה.

לשוחח עם אנשי מקצוע, להשתתף ביום פתוח, לבדוק מסלולי הכשרה, להתנסות בהתנדבות או בהדרכה ולבחון איך התחום מרגיש במציאות.

התהליך הזה חשוב במיוחד כאשר מדובר במקצוע שיש בו מרכיב אנושי משמעותי.

חיבור לרעיון הוא התחלה טובה. חיבור לעבודה עצמה חשוב יותר.

גם החשש להתחיל מחדש טבעי

אחד הקשיים הגדולים בשינוי קריירה הוא תחושת הירידה במעמד המקצועי.

אדם שהיה בעל ניסיון בתחום אחד עשוי למצוא את עצמו שוב בתפקיד של לומד מתחיל.

זו יכולה להיות חוויה לא פשוטה.

אבל היא גם יכולה להיות מרעננת.

היכולת ללמוד מחדש, לשאול שאלות ולהיות שוב בתחילת הדרך יכולה לפתוח מרחב מקצועי שלא היה קיים במשך שנים.

כסף הוא שיקול, אבל לא היחיד

שינוי קריירה צריך לכלול גם בדיקה כלכלית.

מהו השכר הצפוי? כמה זמן נמשכת ההכשרה? האם ניתן לעבוד במקביל? כיצד המעבר ישפיע על המשפחה?

התעלמות מהשאלות האלה אינה הופכת את ההחלטה לאידיאליסטית יותר.

להפך. תכנון מציאותי מאפשר לשינוי להחזיק לאורך זמן.

קריירה שנייה יכולה להיות מדויקת יותר

בקריירה הראשונה אנשים בוחרים לעיתים על בסיס מידע חלקי מאוד על עצמם.

בקריירה השנייה הם כבר מכירים יותר את החוזקות שלהם, את סביבת העבודה שבה הם מצליחים ואת הדברים שמכבידים עליהם.

הבחירה עשויה לכן להיות פחות תמימה, אבל יותר מדויקת.

אין הבטחה שהיא תהיה קלה.

אבל היא יכולה להיות מודעת יותר.

שאלות נפוצות על הסבת אקדמאים להוראה

האם גיל 40 מאוחר מדי לשינוי קריירה?

לא בהכרח. ההתאמה תלויה בנסיבות האישיות, במטרות ובהכשרה הנדרשת.

האם ניסיון קודם רלוונטי להוראה?

בהחלט. ידע מקצועי, ניסיון בעבודה עם אנשים, יכולת ניהול ותקשורת יכולים להיות נכסים משמעותיים.

האם צריך ניסיון קודם בהדרכה?

לא תמיד, אך התנסות מוקדמת יכולה לסייע להבין האם התחום מתאים.

האם הסבה מקצועית דורשת תואר נוסף מלא?

הדבר תלוי בתחום ובמסלול ההכשרה. במסלולי הסבה להוראה קיימות תוכניות ייעודיות לבעלי תואר קודם.