״לא רואה ממטר״ - חקר מקרה: פרח הוראה לחינוך גופני מלמד שיעור מעשי
איתמר שידלוב, אור בן-דוד, אילת דונסקי
הכשרת סטודנט להוראת החינוך הגופני היא ייחודית. מורה לחינוך גופני בהשוואה למורים במקצועות אחרים נדרש ליכולות ניהוליות ומקצועיות המותאמות לסביבת למידה בחלל פתוח, וליכולות מתודיות מגוונות שייתנו מענה בסביבת עבודה המשתנה ללא הרף. עוד הוא נדרש ליכולות גופניות שיאפשרו לו להדגים חלק מהמיומנויות הנלמדות. בהתאם לכך, אתגרי פרח הוראה לחינוך גופני הם מורכבים, במיוחד אם יש לו מוגבלויות. בחקר המקרה הנוכחי מוצג תהליך שהשתתף בו פרח הוראה עם לקות ראייה, המבוסס על מודלים מקובלים לליווי תלמידים עם לקות ראייה. מוצגות ההתאמות שעלו בעקבות ההתנסות בשדה, תוך התייחסות למאפייני הקורס ולתהליך שנערך עם שאר הסטודנטים בקורס. לכאורה, היכולת לראות את התלמידים בשיעור חינוך גופני היא הכרחית לקיום שיעור מוצלח. אולם, כפי שעולה מחקר המקרה המוצג במאמר, נראה כי בליווי מקצועי מתאים, הכולל רפלקציות של כל המשתתפים בתהליך בכל שלב שלו, ניתן להכשיר פרח הוראה ללמד שיעור מעשי, גם כשיש לו לקות ראייה.
סטודנטים להוראת חינוך גופני מעריכים את תרומתם של המורים המאמנים לתהליך הכשרתם – בניית שאלון ותיקופו
מחמוד סינדיאני, סימה זך
מחקר זה נועד לתקף שאלון בנושא הערכת סטודנטים להוראת חינוך גופני את תרומתם של המורים המאמנים לתהליך הכשרתם. השאלון נבנה בחמישה שלבים: (1) ניסוח היגדים המקיפים את עולם התוכן של הגדרת תפקיד המורים המאמנים; (2) קביעת תוקף התוכן; (3) ניתוח גורמים מגשש (exploratory factor analysis); (4) בדיקת מתאמים בין גורמי השאלון; (5) קביעת מהימנות לגורמי השאלון. השאלון כלל 24 פריטים שדורגו בסולם מסוג ליקרט ושאלת ברירה: 'לו יכולת לבחור, האם היית בוחר/ת להתנסות מחדש אצל מורה מאמן זה?' במחקר השתתפו 406 סטודנטים להוראה משנים ב' ו-ג', סטודנטים מתוכנית מצטיינים (ראש גדול בהוראה – רג"ב) וסטודנטים בתוכנית להכשרת אקדמאים להוראה. ניתוח הגורמים הצביע על שלושה גורמים: מודלינג להתנהגות מורה, הנחיה בפועל/מומחיות מקצועית ומעורבות בתכנון השיעור וביצועו. ניתן להיעזר בממצאי המחקר כדי לזהות היבטים שיתרמו לעבודת ההנחיה ויחוללו שינוי בתוכניות ההכשרה למורים שיוביל להפחתת שיעור הנשירה של מורים מתחילים.
בדיקת הליכי משוב התנהגותיים לשיפור ביצועים ברכיבה תחרותית באמצעות מערך מחקר יחיד נסוג
מי-אל נאוה, שירי אייבזו
רכיבה תחרותית על אופניים היא ענף הכרוך בפעילות גופנית מאומצת ובדרישות פיזיולוגיות ומטבוליות קיצוניות ייחודיות. אימוני רכיבה הם הגורם החשוב ביותר לשיפור ביצועי רכיבה ולהגעה לרמה הפיזיולוגית הנדרשת. יעילות האימון נקבעת על פי מידת ההתאמה בין ביצועי הרוכב במדדים כמו תחום עצימות, דופק ומשך זמן בתוך תחום העצימות לבין תוכנית האימון האישית שלו. תוכניות התערבות התנהגותיות עשויות לסייע בהגעה ליעדים ובמיצוי הפוטנציאל הפיזיולוגי הנדרש מן הרוכב. מחקר ניסויי זה העריך את ההשפעות של חבילת התערבות שכללה שלושה הליכי משוב – ניטור עצמי בזמן אימון ובסופו, פרסום פומבי ומשוב מילולי – על מידת הדבקות של רוכבים בתוכנית האימון שנרשמה להם, וזאת באמצעות מערך מחקר יחיד נסוג א-ב-א-ב. המשתתפים היו שלושה רוכבי אופניים הישגיים בני 16-14. המשתנים התלויים היו מידת הסטייה ממשך הזמן הנדרש לביצוע מרכיבי האימון, ומידת הסטייה מהדופק הנדרש בביצוע בכל מרכיב באימון. המחקר גם העריך את דפוסי השימוש של הרוכבים בניטור עצמי קיים, את רמת הדיוק שלהם בניטור העצמי וכן את התוקף החברתי של ההתערבות. ביצועי המשתתפים השתפרו תחת התערבות, והמחקר הראה קשר תפקודי בין ההתערבות לבין ירידה במידת הסטייה ממשך הזמן ומטווח הדופק הנדרש בביצוע במרכיבי האימון. השימוש בניטור עצמי קיים היה גבוה ועקבי יותר בתנאי ההתערבות, והדיוק בניטור העצמי השתפר לדיוק קרוב למוחלט. חבילת ההתערבות נמצאה יעילה ומתאימה לקבוצת המשתתפים.
50 שנה למחקר מומנטום ('יד חמה') בספורט: התפתחות, תאוריה וממצאים אמפיריים עדכניים
איליה מורגולב, שמחה אבוגוס, מיכאל בר-אלי
מומנטום הוא מושג שחוקרים במדעי ההתנהגות והחברה שאלו ממדע הפיזיקה. הספרות בנושא מומנטום היא רחבה ומגוונת וכוללת מאמרים בנושא ספורט, שיווק, ניהול, ניירות ערך, קוגניציה ומדעי המדינה. השימוש הנרחב (ולעיתים גם לא ביקורתי) שהמושג זכה לו בתחומים השונים יצר מצב שבו אין הגדרה ברורה למנגנונים תאורטיים של מומנטום, והמכנה המשותף לחוקרים מהדיסציפלינות השונות הוא רציפות (streakiness). אכן, מחירי מניות, דירוגי תמיכה במתמודדים לנשיאות, ציוני תלמידים ותוצאות משחקי כדוריד עשויים כולם להפגין מידה מסוימת של מתאם סדרתי – קשר סטטיסטי בין ערכי העבר לערכי הווה בסדרת נתונים. המושג מומנטום מתייחס בפרט למצב שבו הצלחה מולידה עוד הצלחה. מטרת המחקר הנוכחי היא "לעשות סדר" במחקר רב-תחומי של תופעת המומנטום ולהתייחס לידע הקיים כיום באשר למומנטום בספורט. בין היתר נסקור בעבודה זו שורה של ממצאים עדכניים שאיששו את קיומו של מומנטום בתחרויות ספורט, ונאחד תחת קורת גג אחת שלושה מנגנונים תאורטיים המסבירים כיצד "הצלחה מולידה הצלחה": (א) תגובות פיזיולוגיות הורמונליות למצבי ניצחון והפסד בקרב בעלי חיים; (ב) התנהגות (תקשורת) בלתי-מילולית; (ג) משתנים פסיכולוגיים.
אינטראקציות קבוצתיות בין-תרבותיות בסביבה אקדמית כיוצרות שינוי עמדות הדדיות בקרב סטודנטים ערבים ויהודים בישראל
מחמוד סינדיאני, בשמת סקאי, דבורה הלרשטיין-יחזקאל, סיגל בן זקן, מיכל ארנון
במחקר זה נבחנה השפעתם של מפגשים בלתי פורמליים בין סטודנטים יהודים וערבים במסגרת מוסד להשכלה גבוהה בישראל על עמדות ועל תפיסות הדדיות. המחקר מבוסס על תאוריית השערת המגע, שלפיה מפגשים בלתי מתוכננים בתנאים "טבעיים" עשויים לעצב עמדות בקרב שתי הקבוצות. במחקר הנוכחי השתתפו 144 סטודנטים ערבים ו-589 סטודנטים יהודים לתואר ראשון בהוראת חינוך גופני, אשר ענו על שאלונים בנוגע לעמדותיהם כלפי בני הלאום האחר בשתי נקודות זמן שונות ובהפרש של שש שנים. מטרת המחקר הייתה להשוות בין שתי נקודות הזמן ולבחון מגמות שינוי בתפיסות הסטודנטים. הממצאים מצביעים על מגמות מעודדות לצד אתגרים מתמשכים ביחסים בין הקבוצות. אף שסטודנטים דיווחו על נכונות לקשרים משמעותיים, היחסים בין הקבוצות בפועל נותרו מוגבלים. עם זאת נצפתה עלייה בנכונות ליחסים אקדמיים וחברתיים לאורך השנים, כאשר הסטודנטים הערבים דיווחו על נכונות גבוהה יותר לקרבה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבויות יזומות במוסדות להשכלה גבוהה לשיפור היחסים בין הקבוצות.






