כתב העת “בתנועה”

יעל אלמוסני, שונית רייטר

מטרת המחקר היא לבחון האם חל שיפור בתפיסתם של אנשים בעלי פיגור שכלי קל או בינוני על איכות חייהם בעקבות פעילות מוטורית יצירתית. במחקר השתתפו 74 בוגרים שגילם הממוצע 27 שנים. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות שוות: קבוצה אחת עסקה בפעילות מוטורית יצירתית, בנוסף להשתתפותה בשיעורי החינוך הגופני, ואילו הקבוצה האחרת, ששימשה כקבוצת ביקורת, השתתפה רק בשיעורי החינוך הגופני הרגילים. במהלך המחקר ניתן לכל המשתתפים שאלון שבאמצעותו נבדקת התפיסה של איכות החיים, ובו שאלות בארבעה תחומים: שביעות רצון, תחושת יכולת, עצמאות ואינטגרציה חברתית.

הממצאים שהתקבלו מצביעים על עלייה ניכרת בכל ארבעת התחומים אצל המשתתפים בתכנית ההתערבות בהערכתם את איכות חייהם בהשוואה לקבוצת הביקורת.

ישעיהו הוצלר, ענת חכם, אורי ברגמן, אמיר שיינברג

חוקרים רבים הציעו את השימוש בשחייה טיפולית ובפעילות גופנית אחרת, כאמצעי לטיפול נוירו-התפתחותי בקרב ילדים עם שיתוק מוחי. למרות זאת מעטות מאוד עבודות המחקר, המוכיחות שיפור ספציפי עקב פעילות גופנית טיפולית עם ילדים אלו. אחד התחומים התפקודיים שבהם לוקה הילד עם שיתוק מוחי הוא התפקוד הנשימתי, אשר לו השלכות משמעותיות על פעילויות יום-יומיות של הילד, כגון דיבור, אכילה, שתייה ופעילות גופנית. בעבודה זו נבדקה ההשפעה של ההשתתפות בפעילות גופנית טיפולית על התפקוד הנשימתי של ילדים עם שיתוק מוחי (הפעילות כללה שתי יחידות שבועיות של פעילות במים ושתי יחידות שבועיות של התעמלות טיפולית, כל יחידה בת חצי שעה).

המחקר נערך בשנת הלימודים תשנ"ה (1994-5), במשך שישה חודשים. קבוצת הניסוי (N=29) וקבוצת הביקורת (N=32) קיבלו זמן זהה של פעילות טיפולית שמרנית (קונוונציונלית) שכללה טיפול נוירו-התפתחותי בשיטת בובאת (Bobath). בבדיקה נמדדו נפח חינוי של הריאות (Vital Capacity: VC) ותפקודי הסתגלות למים.
ממצאי המחקר מעידים: (א) ישנם פערים גדולים בתפקוד הנשימתי בין ילדים עם שיתוק מוחי לבין הערכים החזויים בקרב ילדים בגיל, בגובה ובמשקל זהים (32%-25% במבחן הקדם-התערבות); (ב) נמצא כי הנפח החיוני השתפר באופן מובהק (P<0.001) ביחס לערכי ההתחלה. בתקופת המעקב נמצא קשר גומלין (אינטראקציה) קרוב למובהק (P=.07) בין הקבוצה וזמן המחקר, דבר שמצביע על אפשרות השפעה של ההתערבות הטיפולית מעבר למה שניתן לייחס לגדילה ולהסתגלות בלבד; (ג) נמצא כי רמת השיפור ביחס לערכי הבסיס הייתה גבוהה כפליים בקבוצות הניסוי (58%) מאשר בקבוצת הביקורת (25%). נראה כי ממצא זה מעיד על ההשפעה שיש לפעילות הטיפולית על ההיבטים הנשימתיים למרות היעדר קשר גומלין מובהק בניתוח השונות.

רוני לידור

מתן משוב בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות הוא אחד האמצעים המרכזיים, שבעזרתם הלומד משפר את איכות ביצועיו. ניתן לספק משוב בצורות אחדות במשך תהליך הלמידה. מטרתו של מאמר זה היא כפולה: (א) לבחון היבטים תיאורטיים של סוג חדש יחסית של משוב, הניתן לנבדקים במחקרים בלמידה מוטורית: משוב גרפי; (ב) להדגים יישומים של המשוב הגרפי, כגון עקומות למידה, בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות. הנבדקים הנוטלים חלק במחקרי משוב בלמידה מוטורית מקבלים משוב כתצורה גרפית, לרוב על צג המחשב, כתחליף למשוב מילולי או חזותי. מתברר שעם ההתפתחות המואצת של מדעי המחשב ניתן להשתמש אף במשובים גרפיים בתהליכי למידה על מיומנויות מוטוריות. מההיבט המעשי, חשיבותו של המשוב הגרפי היא רבה, שכן אחת הדרכים לתאר התקדמות או נסיגה בהישגי הלומד במשך תהליך הלמידה היא בעזרת עקומות למידה.

במאמר מתוארות שש עקומות למידה שכיחות. עקומות אלו מספקות מידע ייחודי למורה ולמאמן על הישגיו של הלומד בעת למידה של מיומנויות מוטוריות. מומלץ למורים לחינוך גופני ולמאמנים בענפי הספורט השונים להשתמש בסוג זה של משוב, שעשוי להגביר את מעורבותו של הלומד בתהליכי רכישה, תרגול ואימון של מטלות מוטוריות.

איתן אלדר

לאחרונה הולך ומתמסד בישראל פרוייקט "ליווי בקליטה". מוסדות הכשרה להוראה מלווים את בוגריהם, בצעדיהם הראשונים כמורים בבית הספר. בהמשך לכך הוכרז על קיום חובת התמחות (סטאז') במערכת החינוך. רעיון הסיוע למורים מתחילים והתמיכה בהם זכה לגירסאות שונות במערכות חינוך שונות. בעשור האחרון קיבלו תכניות הכניסה להוראה תנופה מחודשת על ידי רפורמות חינוכיות שונות, בעיקר בצפון אמריקה. ההכרה בחשיבות הסיוע למורים מתחילים, כאמצעי למניעת נשירה ולהקלת הכניסה למקצוע ההוראה, אינה מוטלת בספק. עם זאת קיימת שונות רבה בהגדרת המונח כניסה להוראה (induction) ובמודלים השונים ליישומו.

מאמר זה סוקר את הרקע להתפתחותן של תכניות כניסה להוראה, מבחין בין ההגדרות השונות למונח זה ומתאר ממצאי מחקר המתייחסים לצורך בתכניות כניסה להוראה ובהערכת יישומן במערכת החינוך. מטרת סקירה זו היא לשפוך אור על הלבטים והמסקנות המדווחים בספרות בסוגיה זו; כל זאת כדי לסייע בדיון המעמיק המתנהל לאחרונה בישראל בנושא קיום ההתמחות במערכת החינוך. בסיום המאמר נידונה משמעות הממצאים לגבי יישום ההתמחות במדינת ישראל.

מיכל ארנון, רוני לידור, נילי ארליך

תהליכי מיון, איתור והפניה של ילדים צעירים לעיסוק בספורט חשובים ביותר בתחום המוטורי, אך קשים ליישום ולמימוש. אחת השאלות המרכזיות הקשורות בתהליכי מיון היא כיצד יש לבצע את התהליך: האם יש לבחון את הצעיר בסדרה על מבחנים מוטוריים הקשורים, בצורה זו או אחרת, לתוכן הייחודי של העיסוק בספורט, או שיש להתבסס על חוות דעתו של המאמן, קרי המומחה?

מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין ההישגים של שחקני כדורסל צעירים בסדרה של מבחנים מוטוריים לבין חוות דעתם של שני מאמנים מומחים על יכולתם הכללית של הצעירים כשחקני כדורסל.
מאה וארבעה כדורסלנים צעירים (גיל ממוצע=15 שנים) מצטיינים, השתתפו בסדרה של מבחנים מוטוריים בכדורסל. בנוסף לכך, השתתפו הצעירים במשחק כדורסל, אשר היווה את הבסיס למתן חוות הדעת של המאמנים. שנים-עשר כדורסלנים נבחרו מתוך אוכלוסייה זאת כדי להוות נבחרת ייצוג ישראלית. הישגיהם של כלל אוכלוסיית הנבדקים הושוו להישגים של השחקנים הנבחרים. הניתוח הסטטיסטי (מבחני t ומבחני ניתוח שונות חד-כיווניים) גילה באופן כללי, שלא נמצאו הבדלים בין כלל הכדורסלנים לבין האוכלוסיה הנבחרת בהישגיהם במבחנים השונים, לכן חוות דעתם של המאמנים זכתה למשקל רב בהחלטת הבחירה. ממחקר זה עולה, כי תוכני המבחנים המוטוריים המייצגים פעילויות מוטוריות בענפי הספורט השונים, נותנים בידי המאמן כלי נוסף בתהליכי הבחירה של ספורטאים צעירים.

רוני לידור, מיכאל בר-אלי, איילת דונסקי

עיון ומחקר

הזיקה בין קשב לבין הפרעות חיצוניות ופנימיות בעת הביצוע מוטורי: היבטים עיוניים ומעשיים.