הליכה ספורטיבית
מאת: יורם אהרוני
למידע נוסף
תקציר סקר שערכו מורות המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט פרופ' סימה זך, ד"ר סיגל אילת-אדר, אביבה זאב ומיקי אופיר
הסקר
בסקר בין לאומי שנערך על ידי החוקרות: פרופ' סימה זך, ד"ר סיגל אילת-אדר, אביבה זאב ומיקי אופיר, מהמכללה האקדמית בוינגייט, בשיתוף פעולה עם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Oviedo בספרד, נסקרו בישראל 1855 משתתפים בגילי 18 ומעלה, אשר גויסו דרך הרשתות החברתיות. זהו סקר רחב היקף שכלל משתתפים ממגזרים שונים, מן המרכז ומן הפריפריה, במגוון גילים. השאלונים מולאו במהלך התקופה של הריחוק חברתי המלא, בין התאריכים 14.4.20 עד ה- 6.5.20
מטרת הסקר היתה לבדוק את הקשר בין עצימות, תכיפות ומשך הפעילות הגופנית לבין מדדי משקל, שינוי משקל, דיווח על יכולת אישית ושליטה, יכולת קבלה חיובית של שינוי, ורגשות בתקופת הריחוק חברתי.
השאלונים עליהם התבסס הסקר נמצאים בשימוש נרחב, ובספרות המחקר דווח על תקפותם.
לוח 1. משתנים בסיסיים n(%) עבור משתנים קטגוריאליים, n(SD) עבור משתנים רציפים
| משתנה | n(%) עבור משתנים קטגוריאליים, SD n± עבור משתנים רציפים | |
|---|---|---|
| n = 1855 | ||
| גיל (שנים) | 50.1(14.5) | |
| BMI (ק"ג למטר רבוע) | 25.4(4.5) | |
| שינוי במשקל (ק"ג) | 0.5 (2.1) | |
| זמן שהות בבית (ימים) | 33.7(4.2) | |
| חוסן נפשי | קבלה חיובית של שינוי | 3.0(0.7) |
| יכולת אישית ושליטה | 3.1(0.7) | |
| רגשות | רגשות חיוביים | 2.8(0.8) |
| רגשות שליליים | 2.0(0.8) | |
| דיכאון | 2.0(0.7) |
יחידות המדידה של כל אחד מהפקטורים של החוסן הנפשי (קבלה חיובית של שינוי, יכולת אישית ושליטה), דורגו על סולם ליקרט בן 5 דרגות (1 = לא מסכים כלל; 5 = מסכים לחלוטין).
בוצע ניתוח גורמים לפיו חולצו שני הפקטורים של החוסן הנפשי (אלפא קרונבך -0.90-0.87).
ממוצע ה- BMI של המשתתפים היה תקין, עובדה שמעידה על כך שייתכן שזהו אינו מדגם מייצג של האוכלוסייה. היות שהוא נערך בשיטת "כדור השלג" דרך "המכללה האקדמית בוינגייט", יתכן שהשאלון הגיע ליותר, אך לא רק, אנשים פעילים. משך השהיה הממוצע בבית היה מעט יותר מחודש. הציון הגבוה ביותר ניתן להערכה של יכולת ושליטה עצמית ולאחריה רגשות חיוביים, המדדים השליליים – רגשות שליליים ודיכאון קבלו ציון ממוצע נמוך יותר עם ציון הכי נמוך לדיכאון מה שמצביע על רמות דיכאון נמוכות.
שיעור ביצוע פעילות גופנית
לוח 2. האם נהגת לעשות פעילות גופנית (פ"ג) לפני/אחרי שהוכרז הבידוד החברתי? (n = 1855)
| ביצוע פעילות גופנית לפני/אחרי הריחוק החברתי | (n%) |
|---|---|
| לא / לא | 268(14.4) |
| לא / כן | 172(9.3) |
| כן / לא | 358(19.3) |
| כן / כן | 1057(57.0) |
רוב משתתפי הסקר (76.3%) דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפני הריחוק החברתי. בעוד 25% מאלה שביצעו פעילות גופנית הפסיקו לבצע פעילות גופנית לאחר תחילת הריחוק החברתי, 39% התחילו לבצע פעילות גופנית לאחר תחילת הריחוק החברתי.
שינויים במשקל
| שינוי משקל (ק"ג) | n(%) |
|---|---|
| 5-Oct | 20(1.2) |
| 2-May | 173(10.2) |
| 0.5-2 | 499(29.4) |
| ללא שינוי | 710(41.8) |
| 0.5-(-0.5) | |
| (-0.5)-(-2) | 212(12.5) |
| (-2)-(-5) | 75(4.4) |
| (-5)-(-10) | 11(0.6) |
ניתן לראות ש41.8% מהמשתתפים בסקר שמרו על משקלם ואחוז גבוה יותר של אנשים דיווח על עליה במשקל בהשוואה לאלה שדיווחו על ירידה במשקל. כשליש מהאנשים דיווח שהם עלו בין 1/2 ק"ג ל- 5 ק"ג.
בשל המספר הנמוך של המשתתפים שעלו או ירדו מעל 5 ק"ג במשקל, איחדנו את משתנים אלה לעליה ולירידה מעל 2 ק"ג.
שינויים בהרגלי האכילה
לוח 4. דיווח על שינוי בהרגלי אכילה (n=1869)
| בתקופה זו אני | n(%) | 95% Confidence interval (CI) |
|---|---|---|
| אוכל יותר מהרגיל | 798(44.2) | 45.9-46.5 |
| אין שינוי באכילה | 846(46.9) | 44.6-49.2 |
| אוכל פחות מהרגיל | 161(8.9) | 7.7-10.3 |
כמחצית מהמשיבים דיווחו על היעדר שינוי באכילה בתקופת הריחוק חברתי החברתי. יחד עם זאת, אחוז גבוה העידו שהם אוכלים יותר. ייתכן שמדובר במדגם של אנשים שמודעים לבריאותם, ושאינו מייצג את כלל האוכלוסיה.
חוסן נפשי
לוח 5. מדדי רגשות וחוסן נפשי לפי שינוי משקל ב- 7 קטגוריות
| שינוי במשקל | (-5)-(-10) | (-5)-(-2) | (-2)-(-0.5) | (-0.5)-(0.5) | 0.5-2 | 2-May | 5-Oct |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קבלה חיובית של שינוי | 3.05(0.81) | 3.08(0.66) | 2.98(0.73) | 3.06(0.75) | 2.99(0.69) | 3.03(0.70) | 3.20(0.73) |
| יכולת אישית ושליטה | 3.10(0.98) | 3.15(0.65) | 3.05(0.74) | 3.07(0.72) | 3.04(0.65) | 3.06(0.66) | 3.01(0.65) |
| רגשות חיוביים | 2.86(0.78) | 2.73(0.96) | 2.81(0.81) | 2.82(0.85) | 2.71(0.82) | 2.77(9.78) | 2.82(0.88) |
| רגשות שליליים | 1.72(0.89) | 2.02(0.85) | 1.98(0.73) | 1.91(0.75) | 2.01(0.77) | 2.12(0.80) d | 2.10(1.11) |
| דיכאון | 2.00(0.63) | 2.19(0.72)d | 2.02(0.69) | 1.91(0.65) | 2.14(0.68) d | 2.23(0.63) d | 2.23(0.77) |
הפקטורים של מדדי החוסן: לא נמצאו הבדלים משמעותיים בפקטורים של מדדי החוסן בקבוצות השונות של השינוי במשקל.
רגשות חיוביים – לא נמצאו הבדלים משמעותיים בפקטורים של מדדי רגשות חיוביים ושליליים בקבוצות השונות של השינוי במשקל למעט בקרב הקבוצה בה שינוי המשקל היה עליה של 2 – 5 ק"ג במשקל בהשוואה לאנשים ששמרו על משקלם.
רגשות שליליים – היו נמוכים ביותר בקרב אלה ששמרו על יציבות במשקלם ובקרב אלה שירדו 5-10 ק"ג וגבוהים ביותר בקרב אלה שעלו 2 ומעלה ק"ג במשקלם. כלומר הרוב לא הרגישו רגשות שליליים בעוצמה גבוהה.
מדד הדיכאון היה גבוה יותר עם העליה במשקל. בקרב העולים במשקל נמצא מדד דיכאון גבוה יותר אך גם בקרב אנשים שירדו 2-5 ק"ג במשקלם, בהשוואה לאנשים ששמרו על משקלם. ייתכן שדכאון משפיע על אנשים בדרכים שונות, או על עליה או על ירידה במשקל.
תחושה שלילית יותר גבוהה באופן מובהק בקרב עולים במשקל בהשוואה לאנשים ששמרו על משקלם.
45.3% מהמשתתפים דיווחו כי לא שינו את הרגלי האכילה שלהם. 42.7% דיווחו כי הם אכלו יותר מהרגיל ואילו רק 8.6% אכלו פחות מהרגיל.
מאחר ובקטגוריות שינוי המשקל הקיצוניות (מעל ומתחת ל-5 ק"ג) היה אחוז זעום של משתתפים, איחדנו את הקטגוריות של 5 ק"ג ומעלה, עם הקטגוריות של 2-5 ק"ג.
המדד הבולט הוא, שבהשוואה לאנשים שלא שינו משקל, משתתפים שעלו במשקל מעל 0.5 ק"ג ואנשים שירדו מעל 2ק"ג במשקל דרגו את עצמם ברמת דיכאון גבוהה יותר. אנשים שעלו במשקל מעל 2 ק"ג דרגו עצמם עם רמת דכאון גבוהה יותר מאנשים שעלו 0.5-2 ק"ג. גם כאן רואים קשר u בין עליה כלשהי במשקל ובין ירידה רבה במשקל למדד דיכאון.
אנשים שירדו 2-10 ק"ג במשקל חוו דרגה גבוהה יותר של רגשות שליליים.
לוח 6. מדדי חוסן אישי, רגשות, ומשך שהות בבית לפי ביצוע פעילות גופנית
לפני הבידוד /במהלכו
| ביצוע פעילות גופנית | לא/לא | לא/כן | כן/לא | כן/כן |
|---|---|---|---|---|
| n=241-268 | ||||
| קבלה חיובית של שינוי | 2.87(0.74) | 3.00 (0.73) | 3.01(0.69) | 3.07(0.72) a |
| יכולת אישית ושליטה | 2.91(0.68) | 3.01(0.74) | 3.03(0.67) | 3.10(0.69)a |
| רגשות חיוביים | 2.56(0.88) | 2.63(0.83) | 2.70(0.83) | 2.84(0.82) a |
| רגשות שליליים | 1.94(0.75) | 1.92(0.78) | 2.09(0.84) | 1.96(0.76) a,b |
| דיכאון | 2.15(0.73)d | 2.0(0.64) | 2.18(0.70) b,d | 1.98(0.66) |
אנשים שדיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפני ובזמן הריחוק חברתי החברתי הם בעלי קבלה חיובית של שינוי גבוהה יותר, יכולת אישית ושליטה ורגשות חיוביים בהשוואה לאנשים שלא בצעו פעילות גופנית לפני ובמהלך הבידוד החברתי. אנשים אלה גם דיווחו על פחות רגשות שליליים בהשוואה לקבוצת לא/לא וגם בהשוואה לקבוצת לא/כן.
מדד הדיכאון היה נמוך ביותר בקרב קבוצת הפעילים לפני ואחרי, ונמוך באופן מובהק מאלה שלא עשו פעילות גופנית לא לפני ולא אחרי, ומאלה שעשו פעילות גופנית והפסיקו. אנשים שהתחילו פעילות גופנית לאחר תחילת הבידוד החברתי לא נבדלו מאחרים בשום מדד.
איכות חיים
לוח 7. מדדי איכות חיים ומשך שהות בבית לפי גיל
| גיל (שנים) | 18-24 | 225-4 | 45-64 | 65 ומעלה |
|---|---|---|---|---|
| n = 95-84 | n = 586-534 | n = 874-766 | n = 299-261 | |
| קבלה חיובית של שינוי | 3.00(0.61) | 3.07(0.66)d | 3.03(0.73) | 2.91(0.83) |
| יכולת אישית ושליטה | 3.18(0.57)d | 3.10(0.6 2) d | 3.05(0.70) | 2.93(0.81) |
| רגשות חיוביים | 2.655(0.87) | 2.70(0.83) | 2.83(0.82)a,b | 2.71(0.86) |
| רגשות שליליים | 2.11(0.47) d | 2.12(0.84)c,d | 1.94(0.74) d | 1.75(0.65) |
| דיכאון | 2.38(0.71) c,d | 2.24(0.69) c,d | 1.97(0.64) d | 1.78(0.62) |
| שינוי משקל | ||||
| 5 עד 10 | 1(1.1) | 8(1.5) | 8(1.0) | 3(1.1) |
| 2 עד 5 | 5(5.7) | 76(14.5) | 73(9.1) | 19(6.6) |
| 2-0.5 | 23(26.1) | 147(28.0) | 245(30.4) | 84(29.9) |
| ללא שינוי | 3742.0) | 199(37.9) | 353(43.8) | 121(43.1) |
| 0.5-(-0.5) | ||||
| (-0.5)-(-2) | 16(18.2) | 63(12.0) | 89(11.0) | 44(15.7) |
| (-2)-(-5) | 6(6.8) | 29(5.5) | 31(3.8) | 9(3.2) |
| (-5)-(-10) | 0(0.0) | 3(0.6) | 7(0.9) | 1(0.4) |
צעירים בגיל 24-18 קבלו ציון גבוה מהמבוגרים בגיל 65 ומעלה ביכולת אישית ושליטה כמו כן הביעו רגשות שליליים ודיכאון גבוהים יותר.
בקרב גילי 65 ומעלה היו רגשות שליליים נמוכים בהשוואה לכל שאר הגילים. ובקרב גילי 45-64 היו רגשות שליליים נמוכים בהשוואה לגילי 42-25.
מדובר באוכלוסייה שגרה בקהילה, ייתכן שאוכלוסייה זו, למרות גילה, הייתה פחות בחשש מהצעירים בנוגע להפסקת עבודה.
במבחן חי בריבוע נמצא הבדל מובהק בשינוי משקל בין הגילים ( (p = 0.023
מטרות יציאה מהבית
לוח 8. דיווח על מטרות היציאה מהבית בתקופת הריחוק חברתי
| שינוי משקל (ק"ג) | n(%) |
|---|---|
| לצורך ביצוע פעילות | 989(53.3) |
| לצורך עבודה בחוץ | 501(27.0) |
| לקניות | 1281(69.1) |
| לקניית תרופות | 478(26.3) |
| יציאה עם הכלב | 359(19.4) |
| יציאה (לא כולל פעילות גופנית) | 834(45.0) |
מדדי איכות חיים
לוח 9. מדדי איכות חיים ויציאה מהבית לביצוע פעילות גופנית או לעבודה בתקופת הבידוד החברתי
| יציאה מהבית | לא יצא לפעילות גופנית | יצא לפעילות | P | לא יצא לעבודה | יצא לעבודה בחוץ | p |
|---|---|---|---|---|---|---|
| n = 777-837 | n = 900-955 | n = 1220-1304 | n=460-488 | |||
| קבלה חיובית של שינוי | 2.98(0.72) | 3.06(0.72) | 0.03 | 3.02(0.72) | 3.04(0.72) | NS |
| יכולת אישית ושליטה | 3.01(0.67) | 3.09(0.71) | 0.02 | 3.04(0.70) | 3.09(0.68) | NS |
| רגשות חיוביים | 2.67(0.84) | 2.82(0.83) | <0.01 | 2.73(0.85) | 2.81(0.80) | NS |
| רגשות שליליים | 2.02(0.80) | 1.94(0.75) | 0.02 | 1.96(0.78) | 2.02(0.76) | NS |
| דיכאון | 2.13(0.71) | 1.98(0.65) | <0.01 | 2.05(0.68) | 2.05(0.67) | NS |
במבחן t-test, קבלה חיובית של שינוי, יכולת אישית ושליטה ורגשות חיוביים היו גבוהים יותר בקרב האנשים שדיווחו שהם יצאו לפעילות גופנית לעומת אנשים שלא יצאו לפעילות גופנית. רגשות שליליים ומדד הדיכאון היו גבוהים יותר באופן מובהק בקרב אנשים שלא ביצעו פעילות גופנית. לעומת זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין אנשים שדיווחו על יציאה לעבודה לבין אלה שדיווחו שלא יצאו לעבודה במדד הדיכאון.
לוח 10. מדדי איכות חיים וסוג העיסוק בתקופת הבידוד החברתי
| גימלאי | חייל/סטודנט | לא עבדתי ולא עובד כעת | עבדתי לפני ולא עובד כעת | עובד חיוני מחוץ לבית | עובד מהבית | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| n=172-189 | ||||||
| קבלה חיובית של שינוי | 2.88(0.81) | 3.07(0.61) | 3.05(0.69) | 3.02(0.71) | 2.99(0.72) | 3.07(0.71) |
| יכולת אישית ושליטה | 2.92(0.78) | 3.15(0.55) | 3.04(0.70) | 3.03(0.69) | 3.04(0.69) | 3.11(0.68) a |
| רגשות חיוביים | 2.66(0.82) | 2.54(0.73) | 2.70(0.87) | 2.72(0.83) | 2.74(0.80) | 2.85(0.86) a |
| רגשות שליליים | 1.79(0.57) | 2.06(0.65) | 1.97(0.74) | 2.06(0.82) | 1.98(0.74) | 1.98(0.80) |
| דיכאון | 1.85(0.65) | 2.32(0.69)a,e | 2.13(0.74)a | 2.12(0.68) a | 2.06(0.66)a | 2.01(0.68) |
לגמלאים היה מדד דיכאון נמוך בהשוואה לחיילים ולסטודנטים, אנשים שלא עבדו בכלל, אנשים שעבדו קודם אבל לא עבדו בזמן הבידוד החברתי ואפילו מאשר עובדים חיוניים מחוץ לבית. לעומת זאת בקרב אנשים שדיווחו שהם עובדים מהבית מדד דיכאון היה נמוך בהשוואה לחיילים ולסטודנטים ומדד יכולת אישית ושליטה וכן רגשות חיוביים גבוהים בהשוואה לגמלאים.
סיכום
לאחר שהייה של כחודש בריחוק חברתי:
פעילות גופנית לפני הריחוק ובמהלכו נמצאה קשורה לקבלה חיובית של שינוי, יכולת אישית ושליטה ורגשות חיוביים בהשוואה לאי פעילות גופנית גם בהשוואה לאנשים שהחלו פעילות במהלך הריחוק החברתי.
יציאה לפעילות בעת הריחוק החברתי היתה קשורה גם היא לקבלה חיובית של שינוי, יכולת אישית ושליטה ורגשות חיוביים וכן לרגשות שליליים ומדד דיכאון נמוכים יותר בהשוואה לאי יציאה.
עליה במשקל או ירידה מעל 2 ק"ג במשקל, נמצאו בקשר עם מדד דיכאון גבוה יותר בהשוואה לאנשים שדיווחו על 0.5± ק"ג במשקלם.
גימלאים דיווחו על רמה נמוכה יותר של רגשות שליליים בהשוואה לצעירים.
עם זאת לאנשים שדיווחו שהם עובדים מהבית ולצעירים, תחושות יכולת אישית ושליטה וכן רגשות חיוביים גבוהים בהשוואה לגימלאים. עבודה מהבית נמצאה קשורה למדד דיכאון נמוך גם בהשוואה לסטודנטים או לחיילים.
מקור:
סקר בנושא:
הקשר בין עצימות, תכיפות ומשך הפעילות הגופנית לבין מדדי משקל, שינוי משקל, דיווח על יכולת אישית ושליטה, יכולת קבלה חיובית של שינוי, ורגשות בתקופת הריחוק החברתי (בעת התפשטות הנגיף COVID-19)
חובר בידי:
פרופ' סימה זך, ד"ר סיגל אילת-אדר, אביבה זאב ומיקי אופיר
יוני, 2020
המכללה האקדמית בוינגייט
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן