כדי שהמשתתפים בתוכנית זו ישיגו את התוצאות התפקודיות הנדרשות, יש להבטיח מוטיבציה לפעילות שתתבטא בשעורי השתתפות גבוהים בפעילות המוצעת מחד גיסא, ובשינוי אורח חיים לפעיל יותר באופן עצמאי מאידך גיסא. אחד החסמים המרכזיים להישגים בתחומים אלה הוא המוטיבציה הנמוכה בציבור לפעילות גופנית (Roberts, 2001). לפיכך, תוכניות הפעלה גופנית צריכות לא רק להציע מתקנים, כוח אדם מיומן, אלא גם לעודד שינוי במשתנים המשפיעים על המוטיבציה. תוכניות בתחום שינוי התנהגות בריאותית נעזרות כיום במודלים של פיתוח מוטיבציה כגון המודל הטראנס-תיאורטי של מוכנות לשינוי, מודל מסוגלות עצמית (Self-efficacy) (Neupert, Lachman & Whitebourne, 2009), תורת הפעילות המתוכננת (Theory of Planned Behavior) ועוד, כדי להגדיר ולבקר גורמים העשויים להשפיע על התמדה ומניעת נשירה מהתוכנית (Dishman, 1994; King, 1997; Shephard, 1994).
בין היתר מוצעות מבחר אסטרטגיות קוגניטיביות והתנהגותיות בהתאם לשלב המוכנות לשינוי בו נמצא המשתתף בתוכנית (Marcus & Forshyth, 2009). מודל המוכנות לשינוי שמשמש אותנו במחקר זה מתואר להלן, ואילו דוגמה למבחר אסטרטגיות בהתאמה לשלב המוכנות לשינוי מוצגת בלוח א.
איור 1: השלבים המרכזיים של המודל הטראנס תיאורטי של מוכנות לשינוי.
לוח א: אסטרטגיות קוגניטיביות והתנהגותיות המיושמות במודל הטרנס תיאורטי של מוכנות לשינוי.
| אסטרטגיות קוגניטיביות | פירוט | שלב במוכנות לשינוי |
|---|---|---|
| הגדלת הידע | עידוד הקריאה והחשיבה אודות פ"ג | קדם מוכנות - דחית הצורך בשינוי |
| מודעות לסיכונים | פיתוח ההכרה בסיכונים של העדר פ"ג | קדם מוכנות - דחית הצורך בשינוי |
| מודעות להשלכות על החברה | עידוד ההכרה כי העדר פ"ג משפיע על הסובבים | קדם מוכנות - דחית הצורך בשינוי |
| הבנת היתרונות | פיתוח ההכרה ביתרונות האישיים של פ"ג | מוכנות לצורך בשינוי |
| מודעות להזדמנויות | הכרת ההזדמנויות השונות להשתתפות בפ"ג | מוכנות לצורך בשינוי |
| אסטרטגיות התנהגותיות | ||
| הצעת חלופות | עידוד פ"ג כחלופה בעת חרדה, עייפות, ואי חשק | מוכנות לפעולת שינוי - החלטיות |
| תמיכה חברתית | מציאת בן זוג, בן משפחה, ידיד שותף לפ"ג | מוכנות לפעולת שינוי - החלטיות |
| חיזוק עצמי | מציאת דרכים למתן פרס עצמי על השתתפות בפ"ג | מוכנות לפעולת שינוי - החלטיות |
| מחויבות עצמית | פיתוח הבטחות, תוכניות ומחויבות מתמשכת לפ"ג | התמדה בפעולת שינוי |
| אזכור עצמי וזמינות | הכרת תזכורות מזמנות לפ"ג כגון נעליים במכונית | התמדה בפעולת שינוי |
מודל מוטיבציה להשתתפות בפעילות גופנית
לצורך בדיקת הגורמים המשפיעים על שיעור ההיענות וההשתתפות נעשה שימוש במודל שלתפקוד ומוגבלות של ארגון הבריאות העולמי (WHO, 2001). מודל זה מציע תוצרי פעילות במובן של מדדי תפקוד, פעילות והשתתפות, וגורמי הקשר שונים המשפיעים על תוצרים אלה. במסגרת מחקר זה ימדדו מדדי השתתפות באמצעות רישום שיעור ההיענות וההשתתפות בפועל במסגרת פעילות החוגים. כדי להבין את המנגנונים המבחינים בין יחידים וסביבות שונות ביחס לשיעור ההיענות וההשתתפות, אנו נבחן את גורמי ההקשר האישיים והסביבתיים ע"פ המודל המופיע באיור 2 להלן.
איור 2: מודל מותאם מתוך WHO-ICF לתיאור משתני ההקשר וההשתתפות שיבדקו במחקר
במחקר שנערך לאחרונה בקרב מבוגרים במרכז ארה"ב, נמצא, כי אלה שהציגו תחושת מסוגלות עצמית ואמונות שליטה גבוהות לאחר חצי שנת פעילות, היו בעלי סיכויים גבוהים יותר להמשיך פעילות לאחר 9 ו- 12 חודשי פעילות (Neupert, Lachman, & Whitboourne, 2009). לפיכך יש להניח, כי לפיתוח תחושת המסוגלות העצמית תפקיד משמעותי בקיבוע השינוי, וכי על התוכניות העוסקות בהפעלת האנשים המבוגרים לגרום לפיתוח תחושה כזו.
התוכנית המוצגת במסגרת הפרוייקט שייחקר מבוססת על תוכניות קיימות, ומשלבת שירות של ייעוץ אישי על ידי רכז ואיתור, שיווק וליווי המתאמנים על ידי מתנדבים. לפיכך, נראה שהמבנה המוצע עשוי להועיל מאוד לפיתוח המוטיבציה ותחושת המסוגלות העצמית, שכן המשתתפים יוכלו לשתף את המתנדב בחסמים ולקבל ממנו/ממנה תמיכה חברתית ואת מגוון האסטרטגיות הקוגנטיביות וההתנהגותיות הנדרשות לפיתוח התנהגות אימון פעילה ותחושת מסוגלות עצמית כדי להבטיח המשך פעילות לאורך זמן. הגורמים שייבדקו במחקר כדי להעריך את אפשרות השפעתם על שיעור ההשתתפות הם רמת התפקוד - באמצעות הערכת הבריאות העצמית, גורמים אישיים כגון גיל, מין, ותפיסת מסוגלות עצמית וכן גורמים סביבתיים, כגון תפיסת חסמים, תפיסת תמיכה חברתית (של המפחה, עמיתים, צוות התוכנית) והגורם המתערב: השתתפות בתוכנית עם עמיתים מתנדבים לעומת אי השתתפות בתוכנית כזו. המחקר המוצע לעיל ייבחן את מידת הצלחתו של הפרוייקט ליישם את התוכנית בפועל במדגם המתנ"סים שייבחר, לסחוף משתתפים רבים לפעילות ולשנות את הרגלי הפעילות של המשתתפים בתוכנית.מקורות
Dishman, R. K. (1994). Motivating older adults to exercise. Southern Medical Journal, 87, S79-S82.
King, A. C. (1997). Intervention strategies and determinants of physical activity and exercise behavior in adult and older adult men and women. World Review on Nutrition and Diet, 82, 148-158.
Marcus, B. H., & Forsyth, L. H. (2009). Motivating people to be physically active (2nd. Ed.). Champaign, Il: Human Kinetics.
Neupert, S. D., Lachman, M. E., & Whitebourne, S. B. (2009). Exercise self-efficacy and control beliefs: Effects on exercise behavior after an exercise intervention in older adults. Journal of Aging and Physical Activity, 16, 1-15.
Roberts, G. C. (2001). Understanding the dynamics of motivation in physical activity: The influence of achievement goals on motivational processes. In G. C. Roberts (Ed.) Advances in motivation in sports and exercise (pp. 1-50). Champaign, IL: Human Kinetics.
Shephard, R. J. (1994). Determinants of exercise in people aged 65 and older, in R. K. Dishman (Ed.)Advances in exercise adherence (pp. 343-360). Champaign: Il: Human Kinetics publishers.
World Health Organization [WHO] (2001). International classification of functioning, disability and health (ICF). Geneva, Switzerland: Author [On-line]
